דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי

מרכזי תכניות לפיתוח פרופסיונלי ולהסבת אקדמאים להוראה (תשס"ט)1

מרכזת

גילה דנינו-יונה
המרכז האקדמי לעיצוב ולחינוך, ויצו חיפה
1בשנה"ל תש"ע פורום זה חוזר ומתפצל לשני פורומים נפרדים: פורום מרכזי תכניות לפיתוח פרופסיונאלי, שבראשו עומדת גילה דנינו-יונה מהאקדמיה לעיצוב ולחינוך ויצו - חיפה; ופורום הכשרת אקדמאים להוראה בראשות ד"ר אורית אבידב מאחוה - המכללה האקדמית לחינוך.

חברי הפורום

ד"ר יוכי אילן | חמדת הדרום - מכללה אקדמית לחינוך
ד"ר יפה בר זיו | מכללת סמינר הקיבוצים
ד"ר חוה גיא | המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין
ד"ר וליד דלאשה וליד | מכללת סכנין להכשרת עובדי הוראה
רם הראל | מכללת אוהלו בקצרין
סמיר מג'אדלה | אלקאסמי - מכללה אקדמית לחינוך
ד"ר מרים שוחט | מכללה אקדמית לחינוך אורות ישראל
מרים שחר לוי | חמדת הדרום - מכללה אקדמית לחינוך, יהדות והוראת המדעים
שפרירה שפירא | תלפיות - המכללה האקדמית לחינוך חולון
יעל שרעבי | המכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי באר שבע

אורחים קבועים

אורלי אביבי | מפקחת השתלמויות, חינוך התיישבותי
ברכה אידלשטיין | מפקחת השתלמויות, מטה
ורדה בורובסקי | מפקחת השתלמויות, חינוך מוכר וחמ"ד
ד"ר מירי גוטליב | מנהלת מרכז פסג"ה חיפה
חיים ויינרב | מפקח השתלמויות ומרכזי פסג"ה מחוז תל אביב
ד"ר אורלי רמות | מנהלת מרכז פסג"ה חולון

רציונל

הפורום משמש כמסגרת מקצועית לבעלי תפקידים מקבילים במוסדות להכשרת עובדי הוראה. הפעילות בפורום מגוונת וכוללת: ליבון בעיות משותפות, הצגת תכניות ומיזמים, גיבוש גישות ודרכים בהכשרת מורים. קיום הפורום הוא בבחינת מימוש של גוף ארצי בעל מכנה משותף המתכנס לשם החלפת דעות, מציאת פתרונות יצירתיים לבעיות, תמיכה וחיזוק.

מטרות

הפורום שואף לפתח צוות אקטיבי ויעיל שישמש "קבוצת תמיכה" בעלת יכולת להשפיע על קבלת החלטות במשרד החינוך בכל הקשור בתחומים הרלוונטיים לפורום. חברי הפורום אמורים לסייע לעמיתיהם המורים במרכזי ההשתלמות לגבש דפוסי קיום אלטרנטיביים ואטרקטיביים גם בתנאים של חוסר ודאות, להעמיק את תחושת המסוגלות שלהם ולפתח את התמקצעותם.

יעדים לשנה"ל תשס"ט

  • שיתוף פעולה עם מפקחי ההשתלמויות ומנהלי מרכזי פסגה כחלק מהרחבת מעגל השותפים להתפתחותם המקצועית של מורים. יעד זה הוצב מתוך הבנה שזוהי הדרך היעילה להעמקת מעורבותם של מרכזי ההשתלמויות בפיתוחם המקצועי של מורים. השתתפותם של מפקחי ההשתלמויות במחוזות ובמטה ושל מנהלי מרכזי פסגה מעידה על השגת היעד.
  • העמקת הלמידה ופיתוח הדיון בשאלת התפתחותם המקצועית של מורים ושל אקדמאים המסבים עיסוקם להוראה.

סיכום פעילות לשנה"ל תשס"ט

  • הצגת המרכזים במכללות לפיתוח מקצועי ולהסבת אקדמאים
    הוצגו מסגרות התפקיד הנפרדות והמשולבות של פיתוח מקצועי והסבת אקדמאים. ההצגה ההדדית תרמה להבנת הקשר בין התפקידים והדגישה את המכנה המשותף בין הפורומים.
  • מערכת החינוך מזווית ראייה פרלמנטרית
    בפורום התארח מר יובל וורגן, חוקר בכיר ממרכז המידע והמחקר של כנסת ישראל. הוא הציג את המרכז, את עיקרי עבודת הכנסת והוועדות. הרצאתו התמקדה בשימוש במחקר ובמידע בוועדת החינוך של הכנסת וכן בנושאים הרלוונטים לשני הפורומים מבין אלה שוועדת החינוך עוסקת בהם: הוראה, מורים והכשרת מורים במרכז המחקר והמידע. בסיום דבריו התמקד וורגן בהיבט המעשי של הקשר בין המכללות האקדמיות לחינוך לוועדת החינוך של הכנסת ובחשיבות של זרימת מידע מהמכללות לתהליכי קבלת ההחלטות בוועדת החינוך.
  • דמות המורה הראוי בהכשרת מורים – ראייה היסטורית ומבט לעתיד
    חברי הפורום האזינו להרצאתו של ד"ר עמוס הופמן, ראש בית הספר לחינוך במכללה האקדמית בית ברל, המתמחה בהיסטוריה תרבותית וחברתית ובהיבטים פוליטיים וחברתיים של מערכות חינוך בישראל. בהרצאתו הציג ד"ר הופמן מחקר בעל אופי היסטורי, שנערך במסגרת רשת עמיתי מחקר במכון מופ"ת. המחקר בחן את ההשתנות שחלה בשימוש במושג "דמות המורה" לאורך תקופה של כארבעים שנה במשרד החינוך, במועצה להשכלה גבוהה, בארגוני המורים ובארבע מכללות בעלות היסטוריה ושיוך אידיאולוגי שונים. הדיון בשאלת דמותם של מורים התמקד בתדמית מקצוע ההוראה ובפער הגדול הקיים בין הדמות האידאלית של המורה הראוי ("המורה התאורטי") לבין עתודת המורים והמורות בפועל. נבחנה שאלת הביקורת הציבורית על המורים והשלכותיה על מעמד המכללות האקדמיות לחינוך. בתוך כך נבחנה סוגיית תכלית האקדמיזציה של ההכשרה להוראה ועלתה השאלה אם ייתכן כי הפער בין דימוי המורה הראוי לבין מצב המורה בשטח שוחק את מעמדן של המכללות לחינוך. ממצאי המחקר הנוגעים לדמות המורה כפי שהיא משתקפת במסמכי משרד החינוך מעלים כי ועדות מקצועיות הן שקבעו את התפיסה האידאליסטית של מקצוע ההוראה וכן את תפיסת המורה כמשרת את צורכי המדינה. הן גם שקבעו את רמת המורים, את סף הקבלה למקצוע ההוראה ואת תפיסת המורה כ"עובד הוראה". מסקנות החוקרים הן כי משרד החינוך מעוניין באקדמיזציה של הכשרת מורים, אך אינו מוכן לוותר על שליטתו המוחלטת במכללות לחינוך. מסמכי המשרד מבליטים את הניגוד בין "אקדמיזציה" לבין "הומניזציה" (ואח"כ "אוניברסיטיזציה"), ניגוד המשרת את מטרת המשרד לשלוט בלעדית בהכשרת המורים.
    ממצאי המחקר הנוגעים לדמות המורה כפי שהיא משתקפת במסמכי המועצה להשכלה גבוהה מעלים כי עד לעת האחרונה אין למל"ג תפיסה שיטתית של דמות המורה הראוי. עם זאת חוק המל"ג יוצר בידול במקצוע ההוראה כתחום אקדמי מיוחד (ונחות). עמדת המל"ג אינה אידאליסטית כמו זו של משרד החינוך, ומתמקדת בקריטריונים אקדמיים למתן תואר למורים. ברוב מסמכי המל"ג בולט ההיסוס להכיר בלימודי תעודת ההוראה כלימוד אקדמי לכל דבר, היסוס שתוצאתו היא תהליך אקדמיזציה ארוך ורצוף מכשולים. המחקר מסכם ש"דמות המורה" היא מושג מעורפל וחמקני, שאין אפשרות להגדירו באופן חד-משמעי וכי הוויכוח בין מורה פרופסיונלי לבין מורה דיסציפלינרי אינו ניתן להכרעה. תהליך האקדמיזציה של ההכשרה להוראה טרם הסתיים וכן טרם הוכרע הוויכוח על מעמד המכללות.
  • מודלים לשיתוף פעולה בפיתוח מקצועי של מורים בקרב מפקחי השתלמויות, מנהלי מרכזי פסגה ומרכזי הפיתוח המקצועי והסבת אקדמאים במכללות האקדמיות להוראה
    הדיון בנושא זה הדגיש את קיומם של דפוסי קשר שונים בין הגופים, החל ברכישת השתלמויות מהמכללות האקדמיות להוראה וקיומן במרכזי פסגה, דרך העסקת מרצים מהמכללות באופן ישיר על ידי מרכזי פסגה וכלה בהעסקת מומחי דעת ויועצים אקדמים במרכזי פסגה דרך המכללות.
    ההבדל בין המכללות למרכזי פסגה מכתיב את מידת השותפות והאחריות של כל אחד מהגופים בהשתלמויות לפיתוח מקצועי של מורים. אחד ההבדלים המשפיעים הוא הפריסה הגאוגרפית של המכללות לעומת מרכזי הפסגה. חלק מהשיח סביב הפיתוח המקצועי של מורים מתבטא במונחים כלכליים, אף שלמעשה זו אינה הסוגיה המרכזית. לסיכום הדיון נדונה החשיבות שיש להגדרת המסגרות לשיתוף הפעולה למרות המחלוקות. זאת בעיקר לאור העובדה שהמכללות מעוניינות לקיים שיתוף פעולה עם כל הגורמים כדי לקחת חלק בפיתוחם המקצועי של מורים.
  • נושא העשרה: עיצוב וארכיטקטורה של בתי כנסת
    המרכז האקדמי לעיצוב ולחינוך של ויצו בחיפה אירח את הפורומים למפגש הסיכום. אופיר זאבי, אדריכל ומורה שסיים את הכשרתו המקצועית במכללה, נשא הרצאה קצרה בפני חברי הפורום. בהרצאתו הציג הסברים בסיסיים להגדרות עיצוב, ארכיטקטורה ודקורציה. בתוך כך הוצגו בתי כנסת שונים בארץ ובעולם בתקופות שונות, ומופו בהם האלמנטים העיצוביים הקשורים ביהדות לעומת אלמנטים הקשורים בהשפעות תרבותיות זרות.

פעילויות מיוחדות

  • מפגש משותף - מדי שנה הפורום מקיים מפגש דיאלוגי עם פורום מרכזים אקדמאים. הרציונל מאחורי הדיאלוג המשותף הזה הוא תפקודם של השניים כמסגרות משיקות באותה מערכת ארגונית, שתכליתה הכשרת מורים ומחנכים בעלי מסוגלות מיטבית. המכללות לחינוך עוסקות בהכשרה הטרום-מקצועית (pre-service) של פרחי ההוראה, ובמקביל - בפיתוח הפרופסיונאלי במהלך חייהם המקצועיים של המורים בפועל (in-service) באמצעות היחידות ללימודי ההמשך (בבחינת long life learning).
  • יום עיון משותף בנושא: הוראה בין השכלה וקריירה – אמנם הקשר בין פיתוח מקצועי להישגי התלמידים לא הוכח ישירות במחקר, אך הפיתוח המקצועי נתפס כמכשיר לשיפור מיומנויות ההוראה של המורים, שיש בו כדי להוביל לשיפור הישגי התלמידים. המתווה "אופק חדש" מדגיש את הפיתוח המקצועי של המורים בארץ במטרה להוביל לתהליכים מובנים של פיתוח מקצועי, להגדרה מערכתית של התקציבים שיופנו לתחום הפיתוח המקצועי, וכן למחקר אקדמי בתחום בעל השלכות על תהליך הפיתוח המקצועי, על המורים ועל התלמידים. מאחר שהמחקר בתחום זה בארץ עודנו בראשיתו, שלוש ההרצאות ביום העיון עסקו בהתפתחות המקצועית של המורה מזוויות ראייה שונות. כל הרצאה הציגה דיווח על מחקר שנערך לאחרונה בארץ. המכנה המשותף הוא התבוננות מתוך המערכת על תהליכי הפיתוח המקצועי של עובדי ההוראה. ממצאי המחקר של ד"ר רונית בוגלר (בשיתוף ד"ר אדם ניר) - גורמי שביעות הרצון של מורים מתכניות ההתפתחות המקצועית - מעידים כי המורים מוצאים חשיבות בהתפתחותם המקצועית במסגרת ההדרכה, ובלבד שהיא קשורה בצורכי ההוראה שלהם; מחקרה של ד"ר אילנה אלקד-להמן (בשיתוף ד"ר חוה גרינספלד) - תהליכי התפתחות מקצועית ושינוי תפיסתי: ניתוח סיפורי מורים - נועד לבדוק מה ניתן ללמוד מסיפורי מורי מורים למדעים ולספרות על תהליכי שינוי בחשיבה על הדיסציפלינה ועל הוראתה. מממצאי המחקר העלו שתפיסת התפקיד של מורה המורים (ולא שאלת הידע הנחוץ) היא הגורם המרכזי בתהליכי ההתפתחות המקצועית, המלווה לעתים בשינוי תפיסתי; המחקר האחרון של ד"ר יזהר אופלטקה ומירב אייזנברג - הזדמנויות להתחדשות עצמית של מורות לאורך הקריירה - בחן את האפשרויות של מורות וגננות להתחדשות עצמית לאורך הקריירה. ממצאיו מצביעים על הצורך שיש למורים במעברים ובהתחדשות כחלק מקידומם המקצועי והתפתחותם המקצועית.
  • סיור בכנסת - חברי הפורום ערכו סיור בכנסת והיו אורחים בוועדת החינוך של הכנסת. הסיור היווה המשך לדיון שהחל בראשית השנה, ובו נבחנה מערכת החינוך מזווית ראייה פרלמנטרית. התבוננות זו מאפשרת לחברי הפורום כבעלי תפקידים במכללות להיות חשופים להתבוננות מן החוץ על מערכת הכשרת המורים בראייה כוללת מזווית ראייה חיצונית. הסיור בכנסת כלל סיור מודרך, סיור במרכז המידע והמחקר של הכנסת, הצגת עבודות שנכתבו בתחום החינוך, ופגישה עם מנהלת המחלקה ד"ר שירלי אברהמי. חברי הפורום השתתפו בטקס בחירתו הרשמית של יו"ר ועדת החינוך של הכנסת, ח"כ זבולון אורלב, וכן נפגשו עם חברי הכנסת רונית תירוש ואלכס מילר, חברי ועדת החינוך של הכנסת.

תוצר

לאחר שנה שבה פעלו שני הפורומים: הפורום לפיתוח פרופסיונאלי והפורום להסבת אקדמאים להוראה במסגרת פורום משותף כללי, התקבלה החלטה המבוססת על הצורך להעמיק את ההתפתחות המקצועית של כל אחד מהם, לשוב ולהפריד ביניהם. המסמך המגובש (מצ"ב) מציג את הדיון שקדם להחלטה ואת דפוסי הפעילות הנפרדים והייחודיים לכל אחד מהפורומים בשנה"ל תש"ע.

תכנית כללית לשנה"ל תש"ע

בשיחת סיכום של פעילות הפורום בשנה"ל תשס"ט ובדיון שהתקיים לקראת פעילות הפורום בתש"ע הדגישו המשתתפים את החשיבות שיש לשיתוף הפעולה עם מפקחי ההשתלמויות, עם מנהלי מרכזי פסגה ועם פורומים אחרים. שיתופי פעולה אלו חשובים בהיותם חושפים את חברי הפורום לגישות ולדפוסים מגוונים. בשנה"ל תש"ע ימשיך הפורום לארח את מפקחי ההשתלמויות ואת מנהלי מרכזי פסג"ה. מעבר לשיתוף הפעולה עם הפורום להסבת אקדמאים להוראה, הפורום יקיים שיתוף פעולה עם התכנית להובלת תחום הפיתוח המקצועי של עובדי הוראה במכללות לחינוך.