דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי

מרכזי תכניות לפיתוח פרופסיונלי (תש"ע)

מרכזת

גילה דנינו-יונה
המרכז האקדמי לעיצוב ולחינוך, ויצו חיפה

חברי הפורום

ד"ר יוכי אילן | חמדת הדרום – מכללה אקדמית לחינוך, יהדות והוראת המדעים
ד"ר יפה בר זיו | סמינר הקיבוצים – המכללה לחינוך, לטכנולוגיה ולאמנויות
מאיר גרוס | מכללת ליפשיץ – המכללה האקדמית הדתית לחינוך ע"ש רא"מ ליפשיץ
רם הראל | אוהלו בקצרין – מכללה אקדמית לחינוך ולספורט)
ד"ר חיה לוין | המכללה האקדמית בית ברל
סמיר מג'אדלה | אלקאסמי – מכללה אקדמית לחינוך
ד"ר מרים נוימאיר | תלפיות – המכללה האקדמית לחינוך חולון
דובה רסקין | מכללת בית רבקה
מרים שוחט | אורות ישראל – מכללה אקדמית לחינוך
שפרירה שפירא | תלפיות – המכללה האקדמית לחינוך
יעל שרעבי | המכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי באר שבע

רציונל

הפורום משמש כמסגרת מקצועית לבעלי תפקידים מקבילים במכללות האקדמיות להכשרת עובדי הוראה. הפעילות בפורום מגוונת וכוללת: גיבוש החזון המקצועי של הפיתוח המקצועי למורים, ליבון בעיות משותפות, הצגת תכניות ומיזמים וגיבוש גישות ודרכים בהכשרת מורים. קיום הפורום הוא בבחינת מימוש של גוף ארצי בעל מכנה משותף המתכנס לשם החלפת דעות, מציאת פתרונות יצירתיים לבעיות, תמיכה וחיזוק.

מטרות

  • פיתוח דיאלוג מקצועי בין בעלי תפקידים שונים במשרד החינוך לבין עמיתים מקצועיים באמצעות פיתוח "צוות על" בין-מכללתי לחשיבה, לפיתוח ולתכנון. צוות זה ישמש מעין "קבוצת תמיכה" בעלת יכולת להשפיע על קבלת החלטות במשרד החינוך בכל הקשור בתחומים הרלוונטיים לפורום.
  • סיוע למורים העמיתים במרכזי ההשתלמות בגיבוש דפוסי עבודה חלופיים ואטרקטיביים גם בתנאים של שינויים ותמורות בהכשרת המורים.
  • פיתוח מקצועי והעמקת תחושת המסוגלות.

יעדים שהוצבו לשנה"ל תש"ע

  • שיתוף פעולה עם מפקחי הפיתוח המקצועי, מנהלי מרכזי פסג"ה ומשתתפי התכנית להובלת תחום הפיתוח המקצועי של מורים כחלק מהרחבת מעגל השותפים להתפתחותם המקצועית של מורים – יעד זה הוצב מתוך הבנה שזוהי הדרך היעילה להעמקת מעורבותם של מרכזי ההשתלמויות בפיתוחם המקצועי של מורים. (השתתפותם של מפקחי הפיתוח המקצועי במחוזות ובמטה ושל מנהלי מרכזי פסגה מעידה על השגת היעד.)
  • העמקת הלמידה ופיתוח הדיון בשאלת התפתחותם המקצועית של מורים לאור השינויים בתפיסת משרד החינוך עם יישומו של "אופק חדש" והשלכותיו על פיתוחם המקצועי של מורים.

סיכום פעילות לשנה"ל תש"ע

הצגת המרכזים במכללות להשתלמות ולפיתוח מקצועי של מורים
בפני חברי הפורום הוצגו מסגרות התפקיד של פיתוח מקצועי של מורים בחלק מהמכללות. הצגה זו תרמה להבנת תהליכי השינוי שעוברים המרכזים השונים ואפשרה למרכזים גדולים לשמש מודל למרכזים קטנים יותר.

סקירת ספרות מחקרית בנושא: מגמות שינוי בחינוך בארץ ובעולם
בפני החברי פורום נסקרה הספרות המחקרית בנושא כחלק מהגישה האקדמית המבססת את הפעילות על למידה משותפת של ההתפתחויות במחקר האקדמי. הנושאים שהודגשו נגעו לבחינת המניעים לקיומם של רפורמות בחינוך בארץ, לדילמות במערכת החינוך ביחס לרפורמות השונות ולאופן שבו השפיעו דילמות אלו על מערכת החינוך. נבחנו השאלות: מה היו מטרות הרפורמות, והאם במבט לאחור הן כישלון הושגו או כשלו? מה היו האינדיקטורים הבין-לאומיים לשיפור מערכות החינוך?
כדוגמה לחקר מקרה נבחנו רפורמות חינוכיות שנערכו בארבע מדינות שונות בעולם: קנדה, אנגליה, יפן והונג קונג. בתוך כך נדונו השאלות: מהן מטרות הרפורמות? מה הניע אותן? על אילו ערכים הן התבססו?ומה היו השלכות הרפורמות על מערכת החינוך והמשק במדינות אלו? כמו כן הועלו השאלות: כיצד, בהשוואה לרפורמות חינוכיות שנערכו במדינות שהוצגו, נתפסות במבט בין-לאומי הרפורמות המערכת החינוך הישראלית? ובאיזו מידה הרפורמות שכבר נערכו, בין אם השיגו את מטרותיהן ובין אם לאו, יכולות להצביע על הרפורמה הבאה שתתחולל במערכת?

רטרוספקטיבה: שיחה בנושא מדיניות פיתוח מקצועי של מורים בראייה רבת-שנים
מתוך הבנה שלצד חשיבותה של התאוריה יש משקל חשוב למקומו של הניסיון בעשייה החינוכית, הוזמן מפקח הפיתוח המקצועי עתיר הניסיון, חיים ויינרב (מפיקוח מרכזי הפסג"ה בשילוב עם פיקוח על השתלמויות מורים והדרכה במחוז תל אביב) כדי לסקור בפני הפורום את הדגשים העיקריים בתפיסתו את ההתפתחות המקצועית של מורים. ויינרב ערך השוואה עם הנעשה בתחום בחו"ל על סמך התוודעותו בשליחותו החינוכית. ההתבוננות הרטרוספקטיבית אפשרה לחברי הפורום לבחון בראייה רבת-שנים את ההתפתחות המערכתית של נושא הפיתוח המקצועי של מורים.

היבטים כלכליים ומעשיים בניהול מרכז לפיתוח מקצועי של מורים במכללה
ההבנה כי תפקידו של מרכז הפיתוח המקצועי של מורים במכללה אינו רק תפקיד בעל אפיונים פדגוגיים אלא גם בעל אפיונים אדמיניסטרטיביים וכספיים, הובילה את הפורום ללמידה של אחד ההיבטים הבעייתיים בתפקודו המקצועי של מרכז ההתפתחות המקצועית במכללה, ההיבט הכלכלי. בהרצאה הושם דגש על הפעלת המרכז כמודל עסקי ועל תפקידו כמייצר מקורות הכנסה לארגון, על ידי שימוש במשאבי הארגון. במפגש הוצגו גם היבטים מורכבים של מיסוי, תקציב (מבנה, תקציב הכנסות, תקציב הוצאות, בקרה תקציבית), תמחור (סוגי עלויות, נקודת איזון ונוסחת נקודת האיזון). נבחנו ההיבטים העקרוניים והמעשיים של העמסות וכן שיטות המחרה שונות.

פרזנטציה של הערוץ הבינלאומי של מכון מופ"ת
פני ברסימנטוב, רכזת הפורטלים במכון מופ"ת, הציגה בפני חברי חברי הפורום את הערוץ הבינלאומי של מכון מופ"ת, שהוא פורטל תוכן אקדמי בהכשרת מורים International Portal of Teacher Education ITEC Portal. הפורטל הבינלאומי מתפרסם בשפה האנגלית, והוא מהווה מאגר בעל אופי אקדמי ומחקרי מובהק. הפורטל הוצג בפני חברי הפורום ככלי העשוי לשרת אותם בתפקודם המקצועי. חברי הפורום יכולים בתוך כך לשמש מתווכים למורים המשתלמים במרכזים להתפתחות מקצועית, לפיתוחים ולחידושים אקדמיים.

פעילויות מיוחדות

1. מפגש עם פורום נוסף
כמדי שנה הפורום מקיים מפגש דיאלוגי עם פורום נוסף. השנה קיים הפורום מפגשים משותפים עם הפורום להכשרת אקדמאים להוראה וכן עם משתתפי התכנית לפיתוח מרכזים להובלת תחום הפיתוח המקצועי של מורים. הרציונל מאחורי הדיאלוג המשותף הוא ייעול תפקודם של בעלי התפקידים השונים, העמקתו והעשרתו במסגרות משיקות באותה מערכת ארגונית, שתכליתה הכשרת מורים ומחנכים בעלי מסוגלות מיטבית. המכללות לחינוך עוסקות בהכשרה הטרום-מקצועית (pre-service) של פרחי ההוראה, ובמקביל - בפיתוח הפרופסיונלי במהלך חייהם המקצועיים של המורים בפועל (in-service) באמצעות מרכזי ההשתלמות והיחידות לפיתוח מקצועי של מורים (בבחינת long life learning), ומכאן שקיימים עניין ואינטרס משותפים למפגש בין בעלי התפקידים השונים.
הנושאים השונים שנדונו השנה במשותף הם:
  • הכשרה והתפתחות פרופסיונלית של מורים: גישות וממצאים מתוך מחקרים עיונייםואמפיריים בעולם ובישראל – ד"ר שלומית אבדור מנתה בהרצאתה סיבות מגוונות המחייבות מורים ללמידה מתמדת, ובהן שינויים כלל-עולמיים, רפורמות בחינוך וביקורת ציבורית. הדגש בהגדרת מורה פרופסיונלי הוא היותו "מומחה מסתגל", כזה ששינוי וחידוש מהווים עבורו אתגר. פיתוח פרופסיונלי של מורים הוא מושג מפתח בדיון בהישגי התלמידים ובתפיסת ההוראה כפרופסיה, ומחייב התייחסות לשאלת רצף ההכשרה והפיתוח המקצועי ולשאלות מה נדרש בהכשרה הראשונית ומה נכון לעשות לאחריה. רעיון הרצף בפיתוח פרופסיונלי של מורים מצריך מיסוד ותיאום בין ההכשרה הראשונית, הליווי והתמיכה בקליטה ובתהליכי הפיתוח המקצועי לאורך הקריירה. ידע פרופסיונלי מכיל את כל סוגי הידע וצורות החשיבה המאפיינים את הניגודים, עם זאת רמות של רפלקציה גבוהה יכולות לחבר בין התאוריה לבין יישומה בשטח לכדי ידע פרקטי. במידת היענותם של מורים להשקיע בהתפתחותם המקצועי יש כוחות בולמים וכוחות תומכים. ממצאי מחקר בפיתוח פרופסיונלי של מורים מצביעים על כך שאין למורים תכנית להתפתחות מקצועית כשם שאין במערכת מדיניות ברורה.
  • מקומן של המכללות לחינוך כשותפות בהובלת תהליכי התפתחות מקצועית של עו"ה: הנחיות ונהלים לשנה"ל תשע"א – מוטי רוזנר, מנהל האגף להתפתחות מקצועית של עובדי הוראה, הציג את עיקרי משנתו של משרד החינוך אשר למקומן של המכללות בתהליך הפיתוח המקצועי של מורים. הוא קרא למשתתפי הפורום והתכנית לקחת חלק פעיל בתהליך גיבושה של התכנית לשנה"ל תשע"א. לדבריו, המודל שיוביל את הפיתוח המקצועי בדרך הטובה ביותר צריך לשלב בין הפרקטיקה לבין האקדמיה והתאוריה, מכאן החשיבות הטמונה בשיתוף הפעולה עם המכללות האקדמיות להוראה. "אופק חדש" מתרחב ומתבסס וצפוי להקיף בשנה הקרובה את רוב בתי הספר היסודיים. על פי מדיניות "אופק חדש", המנהל הוא מנהיג חינוכי, ובנושא הפיתוח המקצועי של מורים מתבססת גישת הרצף בין הכשרת המורה להתפתחותו המקצועית. פרט לאל ה"אופק חדש" חייב וזימן שיח פדגוגי ביו גופים בתוך המשרד. בין המשרד למכללות יש חיבורים בנושא המתווה להתפתחות מקצועית של מורה. המתווה פתוח לעיון באתר או"ח ובאתר של האגף. המכללות האקדמיות להוראה יהיו שותפות בוועדות המחוזיות בקביעת הקורסים שייפתחו. כל מכללה תוכל לקבוע את מינון השתלבותה בביצוע הקורסים על פי מידת מעורבותה בוועדות המחוזיות. רוזנר סיכם את דבריו בהנחה כי קרוב לוודאי שיחול שינוי לטובה בערך שעת ההוראה.
  • המחקר האיכותני ככלי בהתפתחות המקצועית של המורה: ההיבט הפרשני – ד"ר שמחה שלסקי, המלמד במסגרות של הכשרת מורים וחוקר בגישות פרשניות בתחום הסוציולוגיה של החינוך, הציג את ספרו: דרכים בכתיבת מחקר איכותני – מפירוק המציאות להבנייתה כטקסט, שיצא לאור בשנת 2007 יחד עם ברכה אלפרט. בספר מוצג מודל תאורטי, חקרי ופרשני המאפשר פיתוח מקצועי של מורים. לדבריו, לשיטות המחקר האיכותי שהתפתחו בעשורים האחרונים, אין מספיק ביטוי בתהליך הכשרת המורים. ההבדל בין שיטות המחקר הוא הבדל בין פרדיגמות מחקר שונות ובתפיסות שונות של המציאות. המחקר הכמותי נשען על הפילוסופיה הפוזיטיביסטית, על האמפיריקה ועל עקרון האובייקטיביות, לעומתו המחקר האיכותי נשען על הפילוסופיה הפרשנית, הקונסטרוקטיביסטית. הידע בשיטות מחקר תורם לעבודתו של איש החינוך גם ככלי חשיבה והתבוננות על העולם וגם ככלי להמשיג ולפרש פעילות חברתית ולימודית. למשל, ההבנה שהיסטוריה היא דיסציפלינה פרשנית אמורה להשפיע על איכות ההוראה של המורה להיסטוריה. כלי המחקר של הגישה האיכותנית, ובהם התצפית והריאיון, עשויים לשפר את עבודת המורה, לעצב את דרך התייחסותו לתלמיד ולפתח את יכולתו הרפלקטיבית.
  • אתיקה מקצועית בפיתוח מקצועי של מורים – ד"ר מיכל גולן, ראש מכון מופ"ת, הציגה את נושא האתיקה הן בהקשר החינוכי הרחב והן בהקשר ממוקד בזיקה לפיתוח המקצועי של מורים. לדבריה, בעיסוק בהתפתחות מקצועית של מורים במכללות להכשרת מורים עולים היבטים אתיים, וכדי לדון בהם יש לבחון: מהי אתיקה, ולמי היא נחוצה? מהו קוד אתי? ומהי ההבחנה בין מוסר, חוק ואתיקה? כמו כן ראוי לבחון בהקשר זה באילו צמתים עשויות להתעורר סוגיות אתיות בעיסוק בהתפתחות מקצועית של מורים? מה בין אתיקה לאחריות חברתית? ומה הן מערכות יחסי הגומלין העשויות להכיל נקודות תורפה בעיסוק בפיתוח מקצועי של מורים? הוצג מחקר שנערך בנורבגיה ועסק בדילמות אתיות כפי שמנסחים אותם מנהלים ומפקחים. מטרת המחקר הייתה לתרום להתפתחות המקצועית של משתתפיו, ובסופו נבנה כלי ניתוח הנועד לטפל בדילמות אתיות.
  • פיתוח מקצועי של מורים – ד"ר אורית אבידב הציגה את תפיסת הזהות המקצועית של מובילי תחום הפיתוח המקצועי, והעלתה לדיון את השאלה: מהן הדילמות האתיות והחינוכיות עמן מתמודדים מובילי תחום הפיתוח המקצועי? לסיכום הציגה את חשיבות תהליך הלמידה וההתפתחות המקצועית של מורי מורים ואת הקשר של תהליך זה לביסוסו של תחום הפיתוח המקצועי של מורים.

2. סיור באוניברסיטה הפתוחה
הסיור נועד לענות על כמה מטרות: להכיר מסגרת ארגונית אקדמית המובילה תהליכי הוראה למידה במערכת ההשכלה הגבוהה; לדון בהזדמנויות שהיא מזמנת להתפתחות מקצועית של עובדי הוראה; ולערוך היכרות עם טכנולוגיות ו"שיטות" ללמידה מרחוק, המבוססות על התפיסה של "מהי למידה מרחוק" וכיצד היא מקדמת תהליכי הוראה למידה.
פרופ' יהודית גל עזר, סגנית נשיאת האוניברסיטה לעניינים אקדמיים, הציגה את האוניברסיטה הפתוחה לרבות תפיסת העולם שלה, ערכי היסוד שלה, תהליך הפיתוח והדגש על מחקר, על פיתוח ועל הוראה והמאמץ שהיא עושה להנגשת הלמידה לכלל האוכלוסייה.
ד"ר אורית אבידב הציגה את תפקיד מרכז ההוראה באוניברסיטה הפתוחה כחלק ממערך הסגל שלה, את האופן בו משרתת הטכנולוגיה את הפדגוגיה ואת משמעות הדמוקרטיזציה של ההשכלה הגבוהה כפי שהיא באה לביטוי בתפיסת היסוד של האוניברסיטה.
ד"ר רלי בריקנר, מנהלת המחלקות להערכה ולהדרכה, הציגה את תהליכי ההערכה וההדרכה כבסיס לבנייה של תהליכי למידה-הוראה אפקטיביים, וכן את אמות המידה של האוניברסיטה ביחס ללמידה לתואר ראשון ולתארים מתקדמים. היא הציגה הגדרה מחודשת של מושגים ממערך הלמידה באוניברסיטה הפתוחה: "מרכז הוראה", "ספר לימוד" ו"מנחה", ואת מחלקות ההערכה וההדרכה (מטרות, תפקידים, דילמות ותפיסת עולם).
פרופ' יורם עשת, ראש מרכז צ'ייס לחקר טכנולוגיות למידה וחבר בסגל המחלקה לחינוך ופסיכולוגיה, הציג את האדם החושב בעידן הדיגיטלי. במבוא לדבריו הוא התמקד באוריינות דיגיטלית, שהיא היכולת שלנו לתפעל דברים באופן אינטואיטיבי מבלי לקרא טקסטים ארוכים. אוריינות דיגיטלית (digital literacy) היא מודל הוליסטי למיומנויות חשיבה אנושית בעידן הדיגיטלי, בבחינת מיומנות הישרדות בעידן המידע. הוא בחן את השאלה מתי נזקקים לאוריינות דיגיטלית (בעבודה בסביבות דיגיטליות, בהערכה של נתונים ומידע ובכתיבה אפקטיבית משמעותית).
המודל ההוליסטי למיומנויות החשיבה האנושית בעידן הדיגיטלי כולל חשיבה צילומית-חזותית: פענוח מסרים המיוצגים חזותית, חשיבת שעתוק (האמנות של מחזור חמרים קיימים), חשיבת מידע (השוואה ביקורתית של מקורות מידע), חשיבה מסתעפת (חזרה לעבודה אסוציאטיבית, דף היפרטקסט בלתי רציף), חשיבה חברתית-רגשית (הבנת כללי המשחק בסייברספייס, מערכות יחסים המחייבות את המשתמש ברכישת מיומנויות חשיבה חברתית, מרחב של שקרים וזהויות בדויות, חשיבת זמן אמת, האדם כמכונת חישוב אליה נחשפים במשחקי המחשב).
השפה הדיגיטלית המודרנית היא שפת התקשורת המודרנית שהתפתחה מכתב קונקרטי ועד לכתיבה המופשטת-סימבולית. האדם החל בציור ועבר לכתיבה סימולית. השינויים והמגמות שחלו בהתפתחות ממשקי משתמש - מדיאלוג מילולי מופשט לדיאלוג תמונתי קונקרטי, מדגש על תחביר לדגש על משמעות, ומזכירה להבנה אינטואיטיבית – הם ברוח השינויים שחלו לאורך זמן באוריינות הדיגיטלית. אפשר לומר כי לאורך זמן במיומנויות הדורשות עומס קוגניטיבי גבוה כמו שעתוק ויצירתיות, ביצועי המבוגרים טובים יותר. במיומנויות הדורשות חשיבה מסתעפת וחזותית, יש סגירה יפה של הפער בקרב מבוגרים ביחס לצעירים, שאצלם מיומנויות אלה היו גבוהות מלכתחילה.
ד"ר אמירה רותם, סגנית מנהלת מרכז ההשתלמויות, באוניברסיטה הפתוחה, הציגה את היחידה ללמידת מבוגרים במסגרת המרכז להשתלמויות: את מטרותיה, את דפוסי פעולתה, את אופן התקשרותה עם מכרזים של מוסדות ממשלתיים ועם גופים אחרים ואת תפיסת העולם המנחה את האוניברסיטה אשר להתפתחותם המקצועית של מורים. הסיור כלל ביקור במתקני התקשוב של האוניברסיטה הפתוחה. בביקור הציג ד"ר יכין אפשטיין, ראש הצוות הפדגוגי, את פעילות מרכז שה"ם, המרכז לשילוב טכנולוגיות בהוראה מרחוק: את מטרותיו, את דפוסי הפעולה שלו ואת הדילמות המתלוות לדפוסי ההוראה מרחוק. כמו כן הוצגו סדנאות הצילום של קורסי ההוראה מרחוק והודגמו הטכנולוגיות שלהם.

תכנית כללית לשנה"ל תשע"א

  • העמקת הלמידה התאורטית של חברי הפורום בתחום הפיתוח המקצועי של מורים ובתחומי הניהול השונים לצורך שיפור התפקוד המקצועי.
  • המשך שיתוף הפעולה עם המפקחים לפיתוח מקצועי, מנהלי מרכזי פסג"ה ופורומים אחרים (בפרט הפורום להכשרת אקדמאים להוראה) – שיתופי פעולה אלה חשובים מאחר שהם חושפים את חברי הפורום לגישות ולדפוסים מגוונים.
  • העמקת שיתוף הפעולה בין הפורום כמייצג את המכללות לבין מטה האגף להתפתחות מקצועית של מורים - בעקבות השתתפות המפקחים לפיתוח מקצועי בשנתיים האחרונות בפורום, החליט מוטי רוזנר, מנהל האגף להתפתחות מקצועית של עובדי הוראה, שבשנה"ל תשע"א יציגו המפקחים בישיבות המטה את הדברים שהועלו בפורום, ובכך למעשה יתאפשר ערוץ הידברות ישיר עם המטה.

בסימן אישי

בסיכום השנה זו אני מבקשת להודות לכל חברי הפורום, למפקחים על תחום הפיתוח המקצועי ולמנהלי מרכזי פסג"ה על ההשתתפות במפגשי הפורום ועל תרומתם לשיח המקצועי שקיימנו לאורך השנה. כמו כן אני מודה בשם כולנו לכל הצוות המקצועי והמסור שליווה אותנו במכון מופ"ת: לרותי סרלין על תמיכתה בפעילות, על העידוד ועל עצותיה המקצועיות שתרמו לי באופן אישי כמו גם לכל הפורום; ולניצה נחאיסי על מסירותה ועל מקצועיותה. יבואו כולם על הברכה.