דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי

רשת מוסדות חינוך לפיתוח מקצועי (P.D.S) (תשע"ב)

ראש התכנית

פרופ' זמירה מברך
אוניברסיטת בר-אילן

מרכזת התכנית

ד"ר דיצה משכית
המכללה האקדמית לחינוך גורדון חיפה; משרד החינוך

חברי הפורום

ד"ר סלים אבו ג'אבר | המכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי
ד"ר בלהה בשן | תלפיות - המכללה האקדמית לחינוך
ד"ר אילנה דרור | המכללה האקדמית בית ברל
לילי ורטהיימר | המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין
ד"ר מנאל יזבק אבו אחמד | מכללת סכנין להכשרת עובדי הוראה
ד"ר מוחמד מוחסן | המכללה האקדמית בית ברל
ד"ר עדנה מור | אוהלו בקצרין - מכללה אקדמית לחינוך ולספורט
ד"ר נורית מירב | מכללת לוינסקי לחינוך
ד"ר ריבה מנדל | המכללה האקדמית בית ברל
אלכסנדרה סעד | המכללה האקדמית הערבית לחינוך
רבקה פינסקי | מכללת בית רבקה
אילת פרנסיס | המכללה האקדמית בית ברל
ד"ר אביבה קליגר | המכללה האקדמית בית ברל
ד"ר סיגלית רוזמרין | אפרתה - המכללה האקדמית לחינוך
ד"ר אילנה רונן | סמינר הקיבוצים - המכללה לחינוך, לטכנולוגיה ולאמנויות
סילביה שטיגליץ | המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין
פני שמעוני | המכללה האקדמית לחינוך גורדון
אריה שני | אורנים - המכללה האקדמית לחינוך

סיכום פעילות לשנה"ל תשע"א

במהלך השנה קיים הפורום שישה מפגשים שבהם השתתפו נציגי המכללות ברשת, בעלי תפקידים נוספים ולעתים גם נציגים מהמגזר החרדי. במפגשים הוצגו מערכי העבודה ברשת במכללות השונות. בהמשך לפעילויות משנים קודמות, גם השנה התמקדה פעילות הרשת בתחומים הבאים:
  1. העמקה בתחומים רלוונטיים נבחרים הקשורים לפעילות הרשת - בתוך כך דיונים בנושאים עיוניים (תאורטיים) הקשורים ברשת ובחינת התפוקות והתשומות של תהליכי השותפויות הן מצד המכללה והן מצד בית הספר.
  2. פיתוח מערך מחקרי של מחקרי הערכה משותפים, גיבוש הידע המצטבר והפצתו ברשת ומחוצה לה - במהלך השנה נמשכה העבודה הקשורה בכתיבת חוברת נושא בכתב העת דפים. המשתתפים כתבו הצעות לתקצירים של מאמרים שיש בכוונתם לפרסמם בשנתון. העבודה בשנת תשע"א מוקדה בעיבוי התקצירים בהתאם להוראות מערכת דפים ובהכנת יעדים לקראת סיום תהליכי כתיבת המאמרים. תהליכים אלו נעשו בסיוע של כל חברי הרשת.
  3. לימוד עמיתים, צבירת ניסיון קולקטיבי - דיווח ולמידה קבוצתית מתהליכי העבודה המתבצעים במכללות השונות לצד דיונים בנושאים בעלי עניין משותף העולים מן השדה.
  4. דיונים במגוון נושאים:
    • הקשיים בבניית אתרי P.D.S ובפיתוח העבודה סביב מוקדי ה- P.D.S;
    • פגישות בין-מכללתיות;
    • הקשיים בהפעלת מערכי P.D.S במסלול העל-יסודי;
    • הפער בין מספר הסטודנטים שבתי ספר מעונינים לקלוט במסגרת הפעלת אתרי P.D.S לבין מספר הסטודנטים שהמכללה יכולה להכניס לבתי הספר בפועל;
    • הצורך הדחוף בגיוס מנהלים, ראשי רשויות ומפקחים במשרד לקיום פורה של אתרי P.D.S;
    • תקצוב הרשת במכללות.
  5. ציפיות להמשך עבודת צוות החשיבה - הכרת הדגמים השונים המקובלים של הפעלת אתרי P.D.S; קבלת עצות ותמיכה בבעיות של מתנסים חדשים בהפעלת אתרי P.D.S; מאפייני הפעלת אתרי P.D.S ופיתוחם; פיתוח מערך של השתלמויות למתנסים בהפעלת אתרי P.D.S; הכשרת סטודנטים לעבודה במסגרות פרטניות בדגמי ה-;P.D.S. אפשרויות לפיתוח מקצועי של המורים; בעיות עקרוניות שהתגלו בעקבות "אופק חדש".
  6. העמקה ברקע תאורטי בתחום העניין של הרשת:
    א. קווים לדיון במאמר:   
    Breault, R. A. (2010). Distilling wisdom from practice: Finding meaning in PDS stories. Teaching and Teacher Education,     26(3) 399–407.
    הדיון במאמר התבסס על השאלה כיצד משתלבים התכנים המוצגים במאמר במערך העבודה בדגמי
    ה-P.D.S. בתוך כך נערך ניתוח סיפורים חדשים - השתמעויות הסיפורים בעבודת המכללה במסגרת השותפויות. במסגרת זו נדונו ההיבטים הבאים: מהם סיפורי ה-P.D.S; מספרי סיפורים בהכשרת מורים; הסיפור ככלי עבודה; הסיפורים שלא סופרו; תובנות ללמוד שגובשו בקרב מנהלי P.D.S, מד"פים, מכשירי מורים, חוקרים, מפרסמים, מקשרים, מובילים במכללה וסטודנטים; זיהוי הפוטנציאל של סיפורי P.D.S והדרך הראויה לספרם.
    ב. הרצאה של ד"ר אילנה דרור על בסיס המאמרים:
    1. Eraut, M. (2005). Typologies for investigating what is learned in the workplace and how? (with Project LiNEA team), invited symposium, EARLI conference.
    2. Eraut, M. (2007). Theoretical and practical knowledge revisited - A typology of learning trajectories.
    3. Eraut, M. (2004). Informal Learning in the workplace. Studies in Continuing Education, 26(2), 247- 274.
    דיון בטיפולוגיות שונות של סוגי ידע פרקטי - השיח המתקיים בקהילת הלומדים ובגורמים בולמים וגורמים מעכבים בהפעלת אתרי PDS ולמידה בתוך ארגונים.   
    A TYPOLOGY OF LEARNING TRAJECTORIES
    TASK PERFORMANCE
    Speed and fluency
    Complexity of tasks and problems
    Range of skills required
    Communication with a wide range of people
    Collaborative work

    AWARENESS AND UNDERSTANDING
    Other people: colleagues, customers, managers, etc.
    Contexts and situations
    One’s own organization
    Problems and risks
    Priorities and strategic issues
    Value issues

    PERSONAL DEVELOPMENT Self evaluation
    Self management
    Handling emotions
    Building and sustaining relationships
    Disposition to attend to other perspectives
    Disposition to consult and work with others
    Disposition to learn and improve one’s practice
    Accessing relevant knowledge and expertise
    Ability to learn from experience

    Working with Others
    Collaborative work
    Facilitating social relations
    Joint planning and problem solving
    Ability to engage in and promote mutual learning
    ROLE PERFORMANCE
    Prioritisation
    Range of responsibility
    Supporting other people’s learning
    Leadership
    Accountability
    Supervisory role
    Delegation
    Handling ethical issues
    Coping with unexpected problems
    Crisis management
    Keeping up-to-date
    KNOWLEDGE OF THE FIELD
    Knowing the repertoire of practices
    Evidence of their effectiveness in particular contexts
    Using knowledge resources and networks
    Knowing what you need to know
    Making practices more explicit
    Conceptual and theoretical thinking
    Use of evidence and argument
    Writing appropriate documents

    Decision Making and Problem Solving
    When to seek expert help
    Dealing with complexity
    Group decision making
    Problem analysis
    Formulating and evaluating options
    Managing the process within an appropriate
    timescale
    Decision making under pressure

    Judgement
    Quality of performance, output and outcomes
    Priorities
    Value issues
    Levels of risk


    הצגת שאלות עקרוניות בהקשר לתהליכי למידה בארגונים, בדומה לאלו המתקיימים באתרי ה-P.D.S. והועלתה הסוגייה שעניינה בסוגי הידע הפרקטי שנעשה בו שימוש במסגרות ה P.D.S.

    מה נלמד במקום העבודה? (Erault, 2004)
    ביצוע משימה
    מהירות ורהיטות
    מורכבות של מטלות ובעיות
         טווח המיומנויות הנדרש
    אנשים
    עבודה קולבורטיבית

    מודעות והבנה
    אנשים אחרים: עמיתים, לקוחות, מנהלים וכולי.
    הקשרים ומצבים
    הארגון של היחיד
    בעיות וסיכונים
    סדר עדיפויות וסוגיות אסטרטגיות
    סוגיות ערכיות
    התפתחות אישית הערכה עצמית
    ניהול עצמי
    התמודדות עם רגשות
    בנייה ותחזוקה של מערכות יחסים
    מוכנות להתייחס לנקודות מבט אחרות
    מוכנות היחיד ללמוד ולשפר את הפרקטיקה שלו
    נגישות לידע ומומחיות רלוונטית
    יכולת ללמוד מהניסיון
    עבודה צוות
    עבודה קולבורטיבית
    קידום מערכות יחסים חברתיות
    תכנון ופתירת בעיות משותפת
    היכולת להיות מעורב ולקדם למידה הדדית
    ניהול התהליך במסגרת סולם זמן הולם
    ביצוע של תפקיד
    הצבת סדר עדיפויות
    טווח אחריות
    תמיכה בלמידתם של אנשים אחרים
    נשיאה באחריות
    תפקיד של פיקוח
    האצלת סמכויות
    טיפול בסוגיות אתיות
    התמודדות עם בעיות לא צפויות
    ניהול משברים
    התעדכנות

    ידע ומיומנויות אקדמיות שימוש בראיות ובטיעונים
    נגישות לידע פורמלי
    פרקטיקה מבוססת מחקר
    חשיבה תיאורטית
    לדעת מה יכול להיות שתצטרך לדעת
    שימוש במשאבי ידע
    (אנושיים, מבוססי-נייר, אלקטרוניים)
    למידה כיצד להשתמש בתיאוריות
    רלוונטיות (במגוון של מצבים פרקטיים)

    קבלת החלטות ופתירת בעיות
    מתי לבקש עזרה ממומחים
    התמודדות עם מורכבות
    קבלת החלטות קבוצתיות
    ניתוח בעיות
    יצירה, ניסוח והערכה של חלופות
    ניהול התהליך במסגרת סולם זמן הולם

    שיפוט
    איכות הביצוע, התשומות והתוצרים
    סדר עדיפויות
    סוגיות ערכיות
    רמות של סיכון

    ראו בהרחבה נספח.
    בהמשך לדיון בתכנים, התקיימו שני מפגשי למידה וחשיבה שבהם נדונה בהרחבה הסוגיה באילו קטגוריות תוכן מתמקדים תוכני השיח המתבצעים במסגרות הפעילות השונות של אתרי ה-PDS (שיחות משוב, מסגרות למידה, קהיליות לומדים, פעילויות גנריות במסגרות של שבוע עבודה מעשית, הוראה של סטודנטים בכיתה, פיתוח מקצועי של מורי מורים). חברי הרשת ניתחו חומרים שהובאו למפגש בהתאם לטיפולוגיה, וערכו דיון בהשתמעויות שעלו מניתוחים אלו.

פעילות מיוחדת

מפגש משותף עם פורום מרכזי התחום האקדמי - במסגרת המפגש נערכה היכרות בין חברי שני הצוותים. הוגדר מעמדו ותפקידו של מרכז התחום האקדמי במכללות, וכן הוגדרו בקווים כלליים תפקידיהם של מרכזי ה-P.D.S במכללות, של מדריכים פדגוגיים המעורבים בפעילות ה-P.D.S, מקשרים ומתאמים. ואלה עיקר נושאי הדיון שהועלו במפגש:  
  • דפוסים שונים של התנסות עפ"י הדגם של ה-P.D.S;
  • תוצאות מחקרים שנערכו על אודות תרומתו של דגם ה-P.D.S להכשרת המורים;
  • הכשרת המדריכים הפדגוגים לעבודה בדגם ה-P.D.S;
  • תגמול המדריכים הפועלים בדגם ה-P.D.S - האומנם?;
  • הקשרים ומערכות היחסים בין המכללה לבתי הספר עפ"י דגם ה-P.D.S;
  • הבדלים בין ההתנסות במסלולי הגיל השונים בדגם ה-P.D.S;
  • דיווחים על תרומת דגם ה-P.D.S לצוות ההוראה בבית הספר;
  • מקומו של המורה המאמן בדגם ה-P.D.S;
  • מקומה של המדריכה הפדגוגית בדגם ה-P.D.S;
  • השתתפות בית הספר המאמן בעלויות של ההוצאות הכרוכות.
במהלך הדיון עלו הנקודות המרכזיות הבאות:  
  • ההבדלים שבין מערכי הכשרה מסורתיים לבין מערכי הכשרה בדגם ה-P.D.S בנקודה זו נסוב הדיון גם על דגמים נוספים כמו דגמים מסורתיים בסגנון "דגם עצמאי".
  • התנאים הנדרשים למעבר מהדגם המסורתי לדגם, ה-P.D.S, ובכלל זה יצירתה של תרבות חדשה משותפת שבה ממוקם בית הספר במרכז (המורים והתלמידים), בדומה למעמדה של המכללה ובדומה למעמדם של הסטודנטים; זיהוי דרכי הפעולה הנדרשות; חשיפת האינטרסים והמטרות של בית הספר; איתור הצרכים של בית הספר והצרכים של המכללה; הבניית יחסי אמון ופיתוח תהליך של עיצוב העבודה בין כלל השותפים; הכנסתם של כל המעורבים - המנהלת, מורים ובעלי תפקידים למערך העבודה; תכנון הלוגיסטיקה ודרך ההפעלה.
  • המהות של מערך ההתנסות בדגם P.D.S:
    • מתן תמונת מציאות של "להיות מורה" בפועל. נכונות לשותפות רבת- שנים קרובה למציאות העבודה;
    • דפוסי העבודה בדגם ה- P.D.S הכוללים מפגש קבוע שבועי משותף של כל המעורבים בתהליך מהמכללה ומבית הספר - תהליך הלמידה המשותף וקיום מחויבות של כל השותפים כלפי הלמידה;
    • בניית קהילה לומדת קיום שוטף של תהליכי למידה והקמת קבוצות עניין בנושאי הלמידה תוך כדי התייחסות ללומדים השונים בקבוצה ולעובדה שהקבוצה כוללת הן לומדים מנוסים וותיקים בהפעלת הדגם והן כאלה חדשים;
    • העצמת התפקיד של המדריך הפדגוגי והרחבת קשת התחומים שבו הוא עוסק, כשהדגש המרכזי הוא בחיבור שבין המכללה לבית הספר;
    • מהות ה-P.D.S בפועל מעבר לנוכחות של קבוצה בבית הספר - לקיחת אחריות של בית הספר על תפקיד ההכשרה; בניית יחסי עבודה המבוססים על אינטרס משותף; החיבור של קבוצות מתחומי דעת שונים בבית הספר;
    • המחויבות של כלל השותפים להתפתחות המקצועית של כולם - המחויבות של בית הספר להיות שותף לתהליך; המחויבות של המכללה להיות שותפה הפיכת המכללה לבית עבור מורי בית הספר; ניסיון המכללה להביא את המורים למכללה ולקיים גם בבית הספר עצמו תהליכי למידה באמצעות סגל המרצים; עידוד המורה השתתפות בקורסי מורים מאמנים;
    • התערבות ופיקוח של רשויות בתהליך המשותף מכללה-שדה;
    • פיתוח ערוצי מחקר שבהם הסטודנטים עושים מחקר לפי צרכי בית הספר.
  • היתרונות הכורכים בדגמי הכשרה ב-P.D.S במסגרת בית ספר והמידע המעשי שדגם זה יכול להציע למתקשרים להוראה - ההשפעות החזקות על כלל המעורבים, היכולת של מנהלי בתי הספר להיות מעורבים בתכנון תכנית הלימודים במכללה, החניכה המוסדרת, הפעלת יוזמות; המחויבות של בית הספר מאפשרת לסטודנטים להיות מעורבים בכל הפעילויות בבית הספר, ובכללן פגישות עם בעלי תפקידים כמו יועצים, פגישות עם הורים; מתן אפשרות לסטודנטים להפוך לחלק בלתי נפרד מבית הספר; האפקט של המחויבות של המכללה להיות שותפה בתכנון, בלמידה, בהיענות לצרכי בית הספר ולאתגרים שהוא מציב. בתוך כך: הועלו יתרונות נוספים שהתבססו על ניסיון השותפים ועל הספרות המקצועית - אלו כללו עדויות על העלאת ההישגים של התלמידים (בעקבות פיתוח מסגרות תמיכה לתלמידים בבית הספר מסגרות ללמידה, מסגרות להכנת שיעורי בית, מסגרות לתמיכה בתלמידים בעלי הישגים נמוכים ומסגרות להצמחת תלמידים בעלי הישגים גבוהים ועדויות על מניעת נשירה של מורים בתחילת עבודתם.
  • הבעיות הכרוכות בהפעלת דגם ה P.D.S בבית ספר - גודל הקבוצה בבית הספר והשפעתו על בית הספר; הדרכה קבוצתית מול הדרכה יחידנית; קושי בעבודה המשותפת בעקבות המעבר לשעה הפרטנית; הקיצוצים הכלכליים המקשים על קיום הדגם (בעיקר בשל המשאבים הרבים שהוא מצריך).
  • מיקוד במסגרות ייחודיות בדגמי P.D.S כמו מסגרת בחינוך המיוחד - הוצגה תכנית עבודה של שילוב סטודנטים בכיתות של תלמידים עם הפרעות תקשורת בבית ספר משלב (כוחות רגילים וכוחות של חינוך מיוחד). מסגרת שבה הסטודנטים נמצאים עשר שעות בבית הספר למשך שלושה ימים, וביום נוסף מתקיימת שעת למידה משותפת של הסטודנטים והמורים. דוגמה נוספת שהוצגה הייתה עבודה משותפת במגזר הבדואי בשיתוף מכללה מהמגזר הממלכתי היהודי. מדובר למעשה בתהליך שיתוף של שני מגזרים תוך כדי פיתוח המושג זהות אישית, תרבותית ומקצועית. במסגרת העבודה החל תהליך של שיתוף פעולה עם המגזרים ולקיחת אחריות על פרויקטים לטובת הקהילה.
  • תכנון להמשך פעולה בין הפורומים והסתייעות בידע של כל אחד מהגופים לקידום המטרות המשותפות.

תכנית כללית לשנה"ל תשע"ב

  • סיור משותף באחת המכללות - תכנון סיור במכללה האקדמית לחינוך גבעת ושינגטון;
  • פיתוח תהליכי כתיבה משותפים;
  • קיום מפגשים משותפים עם פורומים נוספים במכון מופ"ת;
  • תכנון יום למידה בשנה הבאה בנושאי ההכשרה בדגמי P.D.S.;
  • החלת ההכשרה בדגמי ה-P.D.S כחובה.