דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי

מרכזי תכניות לפיתוח פרופסיונלי (תשע"ב) 

מרכזת

גילה דנינו-יונה
המרכז האקדמי ויצו חיפה

חברי הפורום

ד"ר יוכי אילן | חמדת הדרום - המכללה האקדמית לחינוך
מיכאל אשכנזי | המכללה לחינוך גופני ולספורט ע"ש זינמן במכון וינגייט
ד"ר יפה בר זיו | סמינר הקיבוצים - המכללה לחינוך, לטכנולוגיה ולאמנויות
מאיר גרוס | מכללת ליפשיץ - המכללה האקדמית הדתית לחינוך
רם הראל | אוהלו בקצרין - מכללה אקדמית לחינוך ולספורט
ד"ר מרים נוימאיר | תלפיות - המכללה האקדמית לחינוך
סעיד עודה | המכללה האקדמית הערבית לחינוך
אינאס קעדאן | אלקאסמי - מכללה אקדמית לחינוך
יעל שרעבי | המכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי

רציונל

הפורום משמש כמסגרת מקצועית לבעלי תפקידים האמונים על תחום הפיתוח המקצועי של מורים במכללות האקדמיות להכשרת עובדי הוראה. בשנתיים האחרונות עלה נושא הפיתוח המקצועי של מורים לסדר היום במשרד החינוך כחלק מהרפורמות במערכת החינוך. עובדה זו גרמה לפיצול תפקידים במערכת ולגיוון מספר העוסקים בתחום בתוך המכללות ומחוצה להן במסגרות ארגוניות חדשות שנוצרו במערכת החינוך הארצית. לפיכך הרציונל לפעילות הפורום קיבל תפנית, שעיקרה יצירת שפה משותפת בין בעלי התפקידים השונים וביסוסה של תשתית תאורטית רחבה, כזו שתאפשר גמישות של בעלי התפקידים במכללה. תכליתה של גמישות זו היא לאפשר פירוק ויצירה של מסגרות פעולה בתוך המכללה ומחוצה לה בתחום הפיתוח המקצועי של מורים. הפעילות בפורום מגוונת וכוללת: גיבוש החזון המקצועי של הפיתוח המקצועי למורים, ליבון בעיות משותפות, הצגת תכניות ומיזמים וגיבוש גישות ודרכים בהכשרת מורים. קיום הפורום הוא בבחינת מימוש של גוף ארצי בעל מכנה משותף המתכנס לשם החלפת דעות, מציאת פתרונות יצירתיים לבעיות, תמיכה וחיזוק.

מטרות

  • פיתוח דיאלוג מקצועי בקרב בעלי תפקידים שונים במשרד החינוך ועמיתים מקצועיים;
  • פיתוח "צוות על" בין-מכללתי לצורכי חשיבה, פיתוח ותכנון, הנועד לשמש כקבוצת תמיכה בעלת יכולת להשפיע על קבלת החלטות במשרד החינוך בכל הקשור בתחומים הרלוונטיים לפורום;
  • סיוע למורים העמיתים במרכזי ההשתלמות בגיבוש דפוסי עבודה חלופיים ואטרקטיביים (גם בתנאים של שינויים ותמורות בהכשרת המורים) בנושא של פיתוח מקצועי, בהעמקת תחושת המסוגלות שלהם ובפיתוח התמקצעותם;
  • ביסוס תשתית תאורטית רחבה ככל האפשר בתחום הפיתוח המקצועי של מורים כדי לאפשר להם ליצור שפה משותפת עם בעלי התפקידים במשרד החינוך (מחוץ למכללות), האמונים על ההתפתחות המקצועית של מורים.

יעדים שהוצבו לשנה"ל תשע"א

  • שיתוף פעולה עם גורמים בתוך המערכת המכללתית ומחוצה לה בתחום הפיתוח המקצועי של מורים כחלק מהרחבת מעגל השותפים להתפתחותם המקצועית של מורים. יעד זה הוצב מתוך הבנה שזוהי הדרך היעילה להעמקת מעורבותם של מרכזי ההשתלמויות בפיתוחם המקצועי של מורים.
  • העמקת הלמידה ופיתוח הדיון בשאלת התפתחותם המקצועית של מורים. זאת לאור השינויים בתפיסת משרד החינוך עם יישומו של "אופק חדש" והשלכותיו על פיתוחם המקצועי של מורים.
  • הרחבת הלמידה של מודלים תאורטיים ומתוקשבים והיכרות עם ארגונים חוץ-מכללתיים העוסקים בפיתוח מקצועי של מורים.

סיכום פעילות לשנה"ל תשע"א1

1 השנה, לאור השינויים המהותיים שחלו בנושא הפיתוח המקצועי של מורים בעקבות מדיניות "אופק חדש", הקדיש הפורום את מירב זמנו ללמידת השינויים ולהשלכותיהם על תפקוד המרכזים לפיתוח מקצועי של מורים במכללות השונות. לפיכך לא פותח השנה תוצר לפורום

הצגת המרכזים במכללות להשתלמות ולפיתוח מקצועי של מורים
- הצגת מסגרות התפקיד של פיתוח מקצועי של מורים במכללות תרמה להבנת תהליכי השינוי שעוברים המרכזים השונים וכן אפשרה למרכזים גדולים לשמש מודל למרכזים קטנים יותר.
 
מפגש דיאלוגי עם בעלי תפקידים בתוך המכללה - השנה קיים הפורום מפגשים משותפים עם הפורום להכשרת אקדמאים להוראה ועם פורום מרכזי התחום האקדמי. הרציונל מאחורי הדיאלוג המשותף הוא הימצאותם של בעלי תפקידים שונים במסגרות משיקות באותה מערכת ארגונית שתכליתה הכשרת מורים ומחנכים בעלי מסוגלות מיטבית. המכללות לחינוך עוסקות בהכשרה הטרום-מקצועית (pre-service) של פרחי ההוראה, ובמקביל - בפיתוח הפרופסיונלי במהלך חייהם המקצועיים של המורים בפועל (in-service) באמצעות מרכזי ההשתלמות והיחידות לפיתוח מקצועי של מורים (בבחינת long life learning). התרבות הארגונית במכללה אינה מציבה את נושא הפיתוח המקצועי של המורים בראש סולם העדיפויות, ולכן נודעת חשיבות לפעילותו של המרכז לפיתוח מקצועי גם בתוך המכללה עצמה, ומכאן גם העניין והחשיבות למפגש בין בעלי התפקידים השונים.

פיתוח מקצועי של מורי המורים והקשר שלו להשבחת מערכת החינוך - בנושא זה התמקד הפורום בשלושה עניינים:
א. מגמות בין-לאומיות בפיתוח מקצועי של מורים
חברי הפורום בחנו את הרפורמות במערכות חינוך בעולם ואת התפתחותן משנות השישים של המאה הקודמת ועד היום. בדיונם התייחסו לשינוי במטרות מערכות החינוך, שהחל מהשלמת חוק חינוך חובה בשנות השישים ועד ללמידה מתמשכת לאורך החיים כנורמה (lifelong learning). כמו כן דנו במשמעות השינוי - מההשקפה שהייתה מקובלת בעבר, שדי במיעוט בעלי השכלה וברוב של "ידיים עובדות", ועד למצב היום, שבו השקפה זו מקבלת ביטוי מעשי הפוך.
מסוף שנות התשעים ועד היום המטרה של מערכות החינוך בעולם היא להכשיר מורים לפעול בסביבה עתירת מידע ותקשורת, להתעדכן בהתאם לרפורמות בחינוך, שרובן הושפעו מטכנולוגיות המידע והתקשורת, ולהסתגל לשינויים. חברי הפורום התמקדו בסקירה מפורטת של המצב בעולם בתחום הפיתוח המקצועי של מורים בכמה מדינות, ובהן אוסטריה, אוסטרליה, אירלנד, הולנד, יפן, סינגפור ושבדיה. הממצאים העיקריים ביחס לפיתוח המקצועי של מורים במהלך עבודתם (in service) מצביעים על כך שמרבית המדינות הללו משקיעות בתחום זה השקעה גבוהה בתקציב מוגדר. הפיתוח המקצועי נתפס כחלק מהצורך בהגדרת סטנדרטים לבתי ספר, והוא משפיע על תפיסת הפיתוח המקצועי
 של מורים.
  בכל המדינות תפיסת הפיתוח המקצועי של מורים היא חלק מתפיסה לאומית רחבה של למידה לאורך הקריירה (lifelong learning). התפתחות טכנולוגיות המידע והתקשורת מקרינה במישרין על דרכי ההוראה בכיתה בהיותה חלק מתהליך הפיתוח המקצועי של המורים. סוף שנות התשעים ושנות האלפיים מאופיינות בביצוע של רפורמות הממוקדות בשיפור הלמידה, ובכללן רפורמות הממוקדות בפיתוח המקצועי של מורים. מרבית המדינות מאמצות קווי מדיניות דומים ביישום תכניות לפיתוח מקצועי של מורים, המדגישים גמישות בפעולה, במסגרות הלמידה ובמשך הלמידה, ונוטות להעביר את תכנון הצרכים למקבלי השירות: בתי הספר והמורים. 
ב. המרכיבים של תכנית להתפתחות מקצועית איכותית בפרופסיית ההוראה
חברי הפורום דנו בהגדרת פרופסיה ובשאלה מהו תפקידה במערכת ארגונית, ומה כוללת התפתחות מקצועית בתפקידים פרופסיונליים. הם בחנו את התנאים להפיכת מקצוע לפרופסיה: השתנות המקצוע בקצב מהיר כתוצאה ממחקר אינטנסיבי, ממצאי מחקר רלוונטיים לפעולה, דרך ליישומם בפרקטיקה וממצאי מחקר ההופכים לנורמות מחייבות במקצוע, כאלה המבטלות את הנורמות שהיו תקפות עד אז. הם עמדו על המאפיינים העיקריים של פרופסיה: ידע ספציפי המבוסס על ממצאי מחקר, הכשרה ממושכת התמחות, השתלמות מתמדת, אוטונומיה בקבלת החלטות, קוד אתי ושליטה בתנאי הקבלה לפרופסיה; וכן על רצף תבחיני הפרופסיה: ידע שיטתי ומיומנויות אינטלקטואליות (לרבות הכשרה ארוכה וספציפית, ותגמול), יצירת ידע חדש ולמידה לאורך החיים (הכוללת יוקרה וסטטוס) וכן נורמות, ערכים וקוד אתי (לרבות אוטונומיה, אחריות, גבולות העיסוק, לויאליות לעיסוק ולעמיתים). לצורך הניתוח רוכזו כלל התבחינים בשלוש קטגוריות מרכזיות:  
  1. מאפייני התפקיד כוללים: מרכיב אמצעי פעולה - כלל הציפיות סביב מרכיב הידע ותבונת התפקיד, שליטה והעמקה בתכנית לצורך קישור רציונלי של האמצעים למטרות; מרכיב רשתות פעולה - כלל הציפיות סביב דפוסים וצורות של שיתוף פעולה, מודעות קומוניקטיבית והעברת מסרים עם הסביבה ועם משלימי התפקיד; מרכיב גבולות התפקיד - כלל הציפיות הערכיות, האתיות והנורמטיביות במילוי התפקיד, התייחסות למחויבות ולערכים בגבולות התפקיד, לדפוסי ביצוע התפקיד ולכללי תפעולו.
  2. מרכיבי התפקיד כוללים: מרכיב התביעות בתפקיד - חובות התפקיד הנורמטיביות שבעל התפקיד מצפה לבצע; מרכיב הבחירה בתפקיד - ייחודיות של כל בעל תפקיד (הביטוי האישי והיוזמה האישית) ומרכיב הגבולות בתפקיד - מערכת האילוצים והמגבלות הקשורות בתפקיד.
  3. טיפולוגיה לבחינת מאפייני תפקיד עובד הוראה כאיש פרופסיה: מרכיבי התפקיד - אמצעי פעולה (ידע, תבונה, שליטה, העמקה תכנית ומיומנויות), רשתות פעולה (דפוסי שיתוף פעולה, מודעות קומוניקטיבית והעברת מסרים), גבולות התפקיד (מחויבות לערכים, אתיקה וכללי פעולה); מרכיבי הפרופסיה - ידע שיטתי ומיומנויות אינטלקטואליות (ידע ומיומנויות, תחומיות ופדגוגיות, דיאלוג רב-תחומי ופדגוגי, פיתוח והערכת תכניות, התאמה לחזון, למדיניות ולמטרות), זיהוי בעיות, יצירת ידע חדש ולמידה לאורך החיים (התנסות מעשית, רפלקציה ולמידה עצמית, עבודה בצוות ולמידה שיתופית, בניית תכניות רב-תחומיות משולבות דידקטיקה ותקשוב, פיתוח סגל והתאמתו לצרכים המתחדשים, חיבור בין מטרות הפרט והארגון), נורמות, ערכים וקוד אתי (אוטונומיה מקצועית, מחויבות לפיתוח ולמחקר בגבולות האתיקה, מחויבות לעמיתים ולתלמידים, פיתוח היבטים מנהיגותיים: ראייה מערכתית, אחריות ומחויבות לפיתוח אחרים, מחויבות למקצוע ולקהילה).
ג. התפתחות מקצועית של מורי המורים
הלימודים במכללה כוללים לימודי חינוך והכשרה מעשית ולימודי התמחות דיסציפלינריים. רוב הלימודים העיוניים מתמקדים בהשגת ידע אקדמי-תאורטי בדיסציפלינות: פילוסופיה, סוציולוגיה של החינוך, פסיכולוגיה התפתחותית, פסיכולוגיה קוגניטיבית, פסיכולוגיה של גיל הנעורים ועוד. מיומנויות הוראה מקצועיות (teaching skills) נשארות בתחום אחריותם של המדריכים הפדגוגיים ושל כמה ממרצי החינוך שעורכים סדנאות בנושא ניהול כתה, אינטראקציה מורה-תלמיד, אסטרטגיות הוראה וכיוצא באלה. למעשה, ההוראה היא מכלול של כל הידע שנרכש במכללה, אך המערכת אינה יוצרת את הקונטקסט ההכרחי להתפתחות הפרופסיונלית של הסטודנטים. הסטודנט חייב להיחשף לידע התוכן המקצועי, לשפה המקצועית ולמיומנויות ההוראה בו-זמנית.
  טענה רווחת היא שבתהליך ההוראה כל מרצה בתחום ידע ספציפי מהווה מודל לחיקוי ומשפיע לא רק על הידע של הסטודנט, אלא גם על מוכנותו ללמד, על קידומו המקצועי ועל נכונותו ללמוד. על כן כל מרצה חייב להיות לא רק מומחה בתחום הידע הספציפי שלו אלא גם מוביל ומנהיג. למורי המורים נודע תפקיד מכריע בבניית גוף הידע של הסטודנטים, בהקניית כלים ומיומנויות הוראה, בהנחלת תפיסות וערכים. לכן, מעבר לגופי הידע, על המרצה לחשוף את הסטודנטים לבחירת דרכי ההוראה שלו, לשיקולי הדעת שלו בעת ההכנה לשיעור ולערוך עמם רפלקציה על השיעור שהוא ניהל. כדי להכשיר את סגלי ההוראה במכללה לדרך הוראה כזו יש לדרוש מהמרצים להשתתף בקהילת עמיתים מקצועית (professional communities of practice). הפיתוח המקצועי שלהם ייעשה באמצעות עבודת צוות מכללתית (בין מורי החינוך והמורים הדיסציפלינריים) ובין-מכללתית. כדי להיות מודל טוב לחיקוי על המרצים לבצע רפלקציה מטה-קוגניטיבית על ההוראה שלהם, להסביר אותה לסטודנטים ולקשר את הבחירות שלהם לתאוריה חינוכית רלוונטית. על המערכת ליצור שילוב בין הצוות הדיסציפלינרי לצוות הפדגוגי או באמצעות co teaching או בהתנסות הוראתית בין-צוותית.
  הסטנדרטים למורי מורים צריכים לכלול: ידע בתחום הפדגוגי, יכולת עבודה בצוות (התחום הבין-אישי), יכולת להתפתחות עצמית, יכולת השתלבות בתחום המערכתי הרב-תחומי (לקיים דיאלוג מקצועי), מסירות לעבודה ולמוסד ויכולת לבצע הערכה ורפלקציה על עבודתם. הסטנדרטים מספקים פלטפורמה עבור המורה כדי לזהות ולהגדיר את ההתפתחות המקצועית שלו ולעודדו להמשיך ולשכלל את הנקודות החלשות שלו. הם מציבים את ההוראה כמקצוע פרופסיונלי בעל מאפיינים ייחודיים.
 

פעילויות מיוחדות

מפגש סדנאי: ההוראה כמראה פנימית וחיצונית דרך הצילום
חברי הפורום בחנו את מקומו של הצילום ככלי להעצמה ולהתפתחות אישית ומקצועית, את תהליכי ההתפתחות של יצירת הדימוי כחלק מתהליכי חשיבה של העצמי והאחר, וכן את האופן שבו אנו תופסים ונתפסים דרך המצלמה. הסדנה כללה השתתפות של חברי הפורום באמצעות חשיפה אישית של מערך דימויים חזותיים שהוצגו על ידם ושימשו בסיס לדיון. בסדנה הושם דגש על מגוון נושאים: הדומה והשונה בין איש חינוך למטפל; מקומו של הידע בסיטואציית ההוראה והטיפול וההשלכות שיש לכך על הבניית הסיטואציה; האופן שבו שלובים חינוך, טיפול ואמנות תוך התמקדות בצילום, בדימוי הצילומי ובאופן ייצוגו; העצמה ויצירה ומקומם בתהליך החינוכי והטיפולי.
מפגש מקוון-סינכרוני בנושא: שינוי ויצירתיות במערכת החינוך
מטרות המפגש: לערוך היכרות עם מערכת לניהול מפגשים מקוונים-סינכרוניים ועם הפוטנציאל הגלום במערכות אלו להכשרה ולפיתוח מקצועי של עובדי הוראה; לבחון תהליך של הובלת שינויים במערכת החינוך באמצעות שבירת פרדיגמה; לערוך היכרות עם מודלים להובלת חדשנות במערכות חינוך ולעמוד על המשמעויות שלהם בהכשרה ובפיתוח מקצועי של עובדי הוראה.
    במהלך המפגש כל משתתף למד ממחשב מחוץ למכון מופ"ת את נוהלי הכניסה למערכת הסינכרונית. במהלך הלמידה התמקדו חברי הפורום בשאלת שינוי פרדיגמת החינוך ובמודל "איי החדשנות", ההזדמנויות והסיכונים בדרך להטמעה אפקטיבית של חדשנות טכנולוגית במערכת החינוך.
סיור והיכרות עם המרכז לפיתוח סגלי הוראה - פסג"ה חולון
מטרות הסיור: לערוך היכרות עם מסגרת ארגונית-חינוכית המובילה תהליכי הוראה-למידה; בחינת ההזדמנויות שהיא טומנת בתוכה להתפתחות מקצועית של עובדי הוראה; והיכרות עם העיר חולון ועם חזונה החינוכי-תרבותי (כיצד היא מקדמת תהליכים חינוכיים בקנה מידה עירוני).
  בסיור הוצגו מודל "אשכולות הגנים" והקשר בין מבנה זה להתפתחות המקצועית של הגננות, ומודל התקשורת בין הרשות למשרד החינוך בנושא הגנים וההתפתחות המקצועית של הגננות. כמו כן הוצגה השתלמות בית ספרית בבית ספר תיכון, והודגשה חשיבותו של הפיתוח המקצועי כנותן מענה לצרכים העולים מהשדה החינוכי. בסיור עמדו חברי הפורום על השינוי בתפקיד מנהל בית הספר עם החלת האחריות על ההתפתחות המקצועית של המורים עליו, ועל אופן מילוי תפקידו באמצעות מערך התקשוב העירוני של השתלמויות המורים.

תכנית כללית לשנה"ל תשע"ב

  • העמקת הלמידה התאורטית של חברי הפורום בתחום הפיתוח המקצועי של מורים ובתחומי הניהול השונים כדי להתמקצע ולהעמיק את הידע והתפקוד המקצועי.
  • העמקת שיתוף הפעולה עם פורומים אחרים ועם מטה האגף להתפתחות מקצועית של מורים במשרד החינוך. שיתופי פעולה אלה חשובים הודות לחשיפה שהם יוצרים עבור חברי הפורום לגישות ולדפוסים מגוונים.
  • למידת מודלים תאורטיים ותהליכי יישומם: תפיסת הרצף בהכשרה ובפיתוח המקצועי; המיון בתהליכי ההכשרה; הפיתוח המקצועי, הליווי וההדרכה; סימולציה בחינוך - משמעויות להכשרה, כניסה לתפקיד ופיתוח מקצועי; החוזקות האישיות ככלי לניהול ולהעצמה אישית.