דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי

מתווה ההכשרה המעשית להוראה

מרכזת

פרופ' דיצה משכית, מכללה אקדמית גורדון חיפה

מבוא

מערך ההכשרה להוראה בישראל מופעל בזיקה לשלושה מודלים עיקריים: הכשרה על פי המודל המסורתי; הכשרה על פי מודלי השותפויות; והכשרה מעשית (בשנת הלימודים השלישית) במודל אקדמיה-כיתה. בשנים האחרונות האגף להכשרת עובדי הוראה עוקב אחר שילובם של מודלים אלו בהכשרה להוראה. ההתבוננות בתהליכים מורה על נטייה מתעצמת לתגבור הפעלתם של דגמי הכשרה שיתופיים במכללות להוראה. נטייה זו עולה בקנה אחד עם הדרישה להפוך את ההכשרה למשמעותית ולחשוף את הסטודנטים להוראה לספקטרום הרחב של העשייה בפועל. שילוב דגמי ההכשרה המעשיים מרחיב את קשת האפשרויות המוצעות לסטודנטים להוראה, הן להכרת מערכת החינוך על כלל מאפייניה הן להתנסות בפועל במגוון תהליכי הוראה-למידה משמעותיים.
הכשרה להוראה בדגמי ה-PDS ובדגמי אקדמיה-כיתה מבוססת על שותפות הלכה למעשה בין כלל המעורבים בתהליכי ההכשרה: נציגי ההכשרה להוראה במוסדות ההכשרה ובכללם מדריכים פדגוגיים, מדריכים בתחום המקצוע ומרצים בתחומי הדעת השונים; נציגי מערכות החינוך בבית הספר ובגנים ובכללם מנהלים, מתאמים, מורים מאמנים, בעלי תפקידים, ולעתים אף נציגים ממחלקות החינוך ברשויות המקומיות, מפקחים ונציגים של האיגודים הפרופסיונליים; ועל הרחבה משמעותית של היקף ההכשרה המעשית ואיכותה. כל הגורמים הללו אחראים ל (1) התנסות מרבית של הסטודנט בתהליכי הוראה-למידה בפועל; (2) חשיפת הסטודנט למגוון תפקידי המורה והמחנך והשתתפותו בפעילויות פורמליות ובלתי-פורמליות; (3) הכרת המבנה הארגוני של בית הספר/גן על רכיביו השונים; (4) הקמתן של קהילות לומדים; (5) פיתוח דיאלוג פרופסיונלי מתמיד בין כלל המעורבים מהווה אתגר מרכזי בהכשרה להוראה.
מימוש אחריות זו כרוך, בין השאר, בתהליכי המיסוד של הדגמים השונים במוסדות ההכשרה להוראה, בקביעת היקף ההכשרה בשנים ב' וג', בישום בפועל של דגמים אלו במוסדות המכשירים ובמערכות החינוך המגוונות ובעיצוב מחודש של תפקידי המדריך הפדגוגי, המורה המאמן/מכשיר ואף הסטודנט להוראה.
במסגרת זו הוקם השנה פורום חשיבה המיועד לבעלי תפקיד בתחום ההדרכה המעשית במכללות. הפורום עסק בפיתוח ראשוני של מתווה ההכשרה המעשית להוראה ובבחינת דגמי ההכשרה השונים, תוך התבוננות במאפיינים הייחודים של כל דגם ובתפקידם של המעורבים בהפעלתו.

רציונל ומטרות

  • מטרת הפורום היא לנסות להבנות קווים מרכזיים בפיתוח מתווה ההכשרה המעשית במכללות. הכוונה לפתח מתווה שיעסוק במכלול המעורבים השותפים לתהליך ההכשרה המעשית, במיפוי תפקידים, בהיקפי השעות המוצעים ובהצגת מדרג משימות.
  • היקף השותפויות נמצא כיום במגמת הרחבה, ותוכנית אקדמיה-כיתה מהווה צעד נוסף בהעמקת השותפויות. לאור אלו הודגשה החשיבות הטמונה בהתכנסות של הפורום - כדגם מוביל בהכשרת מורים וכבסיס רעיוני ומעשי להתפתחותם של מודלים להכשרה ממוקדי שדה ושותפויות.

תכנית כללית של הפורום לשנת הלימודים תשע"ח

פיתוח מערך מחקרי של מחקרי הערכה משותפים, גיבוש הידע המצטבר והפצתו ברשת ומחוצה לה כמפורט בהצעות שלהלן:
  • מיפוי של סוגי ההכשרה הקיימים.
  • עריכת מחקר משווה של כלל המכללות בארץ (עם גיבוי תקציבי).
  • ביצוע מחקר משווה בין הכשרה מסורתית לבין זו הנעשית בדגמי ה-PDS (חלק מהמכללות כבר עובדות רק בדגמי ה-PDS, ולכן לא יהיו חלק מההשוואה). 
  • בדיקת מכלול הדגמים והשוואה ביניהם - יצירת קטגוריזציה של דרכי ההכשרה בדגמים השונים.
  • בדיקת הזיקה בין ההכשרה והכניסה למקצוע בהקשר לדגמי PDS: מה קורה בבתי ספר PDS שעובדים בהם מתמחים.
  • פיתוח מאגר מידע של הפורום.

סוגיות להמשך העשייה במסגרת הפורום

  • שלבים במעבר בין הכשרה בדגם המסורתי להכשרה בדגמי שותפויות: נושא זה נבחר לנוכח המעבר הטבעי מדגמי ה-PDS לדגם אקדמיה-כיתה והיעדר התנועה מדגמים מסורתיים לדגמי ה-PDS.
  • בחינת תהליכי ההכשרה במסגרות ההכשרה השונות, ובכלל זה דיון במהות ההכשרה להוראה וההכשרה המעשית, והרכיבים הייחודיים במסגרות הכשרה על פי תפיסת העמיתות.
  • מטרות ה-PDS בזיקה ל: תפקידי המד"פ; התפתחות מקצועית של השותפים; מיצובה של קהילת לומדים; מחויבותם של המעורבים בעשייה.
  • הגדרת תפקיד המד"פ, על השינויים המתחייבים בתפקודו.
  • מיקוד באחריות של משרד החינוך בהבניית אתרי התנסות להוראה.
  • מיצוב תפקידם של מורים מאמנים.
  • איתור תבחיני רוחב תקפים לבחירת בתי הספר לשותפות ולבחירת המעורבים - הבניית מתווה פעולה ליצירת השותפות.
  • שילוב ה-PDS ברפורמות, מיצוב בעלי התפקידים (מורה חונך מאמן, מקשר בית-ספרי) במערכי ה-PDS ובמסגרת הפיתוח המקצועי (הכשרת מורים מאמנים, הכשרת מורים חונכים, הכשרת מקשרים).
  • איתור כלל הגורמים המעורבים בתהליך ושיתופם בסוגיות ובפתרונן (מנהל, פיקוח, ארגוני מורים, המינהל להכשרה ולפיתוח מקצועי).
  • הידוק החיבורים בתוך המערכת: הכשרה, פיקוח, פיקוח האגף והמינהל, רשויות מקומיות.
  • חשיפתם של אתרי הכשרה מעשית מיטביים.

סיכומים משנים קודמות