דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי

הדיאלוג הפרייריני (תשס"א)

מרכזת

ד"ר נירה מאי
אחוה - המכללה האקדמית לחינוך

חברי הצוות

ד"ר יוכי אילן | חמדת הדרום - המכללה האקדמית לחינוך, יהדות והוראת המדעים
דפנה דינרמן | המכללה האקדמית הערבית לחינוך בישראל
ד"ר אמיתי המנחם | המכללה האקדמית בית ברל
שרה לוי | אוהלו בקצרין - מכללה אקדמית לחינוך ולספורט
ד"ר אפרת סטולרסקי | אורנים - המכללה האקדמית לחינוך
ד"ר בתיה צור | סמינר הקיבוצים - המכללה לחינוך, לטכנולוגיה ולאמנויות

מבוא

הרעיון כי דיאלוג מלווה בחשיבה ביקורתית הוא הדרך ההומנית והנכונה לקיום אינטראקציות במרחב של הוראה-למידה, תופס מקום חשוב בחשיבה החינוכית העכשווית. דיאלוג כזה עומד בניגוד ליחסים סמכותניים ואנכיים (ורטיקליים). חברי הצוות הדיאלוג הפרייריני, בוגרי הקורס "דיאלוג מצמיח", נמנים עם מדריכים פדגוגיים ועם בעלי תפקיד בהכשרת מורים. בעקבות השינויים המתרחשים בשדה ("אופק חדש"), ביטאה הקבוצה צורך להעמיק מעשית בדרכי הדיאלוג. הדיאלוג הפרייריני מציע בסיס תאורטי שניתן לבנות עליו פרקטיקה פדגוגית-דידקטית ולבצע תהליכי למידה-הוראה דיאלוגיים באמצעות "מעגלי דעת". הצוות הציב לעצמו כיעד מרכזי להכיר באופן מעמיק את פרקטיקת "מעגל הדעת" ולמצוא דרכים דיאלוגיות נוספות שיהוו הצעות מעשיות למכשירי מורים ולמורים בפועל.

מטרות

  • הכרה והבנה של עקרונות מעגל הדעת הפרייריני;
  • התנסות ב"מעגלי דעת" במטרה ללמוד עקרונות תאורטיים דרך ההתנסות;
  • גיבוש עקרונות דיאלוגיים אשר מקורם בזרמים תאורטיים הומניים שונים;
  • איתור אוכלוסיות יעד בשדה החינוכי העתידות ללמוד פרקטיקה דיאלוגית;
  • צירוף חברים חדשים לצוות החשיבה;
  • ניסוח יעדים מעשיים ופיתוח תוצרים אפשריים.

יעדים לשנה"ל תשע"א

  • למידה והבנה של פרקטיקה דיאלוגית והתנסות בה;
  • איתור אוכלוסיות יעד במערכת החינוכית הזקוקות לרכוש פרקטיקה דיאלוגית;
  • ניסוח יעדים ופיתוח תוצרים של צוות החשיבה לטווח ארוך.

סיכום פעילות לשנה"ל תשע"א

"מעגל הדעת" - מודל דיאלוגי-חינוכי פרייריני
צוות הדיאלוג הפרייריני הוא צוות חשיבה חדש, המושתת על קבוצת חברים אשר למדו בקורס "דיאלוג מצמיח" במופ"ת. הצוות הציב בפניו מטרה מרכזית והיא הכרה והבנה של מעשה הדיאלוג ברמה הפרקטית כדי לקדמו ברמה המעשית במערכת החינוך.
  תהליך העבודה החל בהצגה תאורטית ממוקדת של הפרקטיקה הפריירינית בדיאלוג המתקיים "במעגל דעת" (ראו תוצר 1). הצגת החומר העיוני אפשרה בירור מושגים, הבנת תהליך הניתוח, בחינה של התפקיד מלמד-לומד ושל לומדים-מלמדים בתהליך הלמידה במעגלי דעת דיאלוגיים. בעקבות המצגת ביארו חברי הצוות מהי "פדגוגיה של מצב" ואיך מציבים בעיות לפתרון במעגל דעת.
  בפגישת המשך חוו חברי הצוות התנסות בפועל במעגל דעת פרייריני, זאת כאשר מרכזת הצוות מנחה את התהליך ומהווה מודלינג למנחה הפועלת על פי עקרונות הדיאלוג הפרייריני. הבעיה שעלתה לניתוח ודרשה פתרון במסגרת מעגל הדעת של צוות החשיבה נבעה מתוך ההתנסות בשדה של המדריכים הפדגוגיים ("הקשר מידי" על פי הגישה של הדיאלוג הפרייריני). היא עסקה בהתמודדות עם סטודנטיות להוראה בניסיונן לעבוד על פי מודל השואף לדיאלוג בהוראה-למידה. לטענת המשתתפות, ההתנסות של 12 שנות לימוד בבית הספר יוצרת בלבול בקרב הלומדים לגבי טבען של האינטראקציות בין הלומדים למוריהם. בבית הספר הציבורי תהליכי ההוראה-למידה אינם סמכותניים וורטיקאליים במובן המסורתי, מנגד הם גם לא דמוקרטיים ודיאלוגיים במהותם. מסורת זו יוצרת התנהגויות בעיתיות מבחינה ערכית ואתית ומולידה בלבול וחוסר אמון בין המדריך הפדגוגי, השואף לדיאלוג לימודי, ובין הסטודנטיות, שאינן מורגלות ללמידה בדרך זו. המפגש בין מדריך פדגוגי-דיאלוגי לבין הסטודנטיות חושף קיום של אינטרסים מנוגדים ביניהם כביכול, במקום לסלול דרך לתהליך משותף. זו אפוא הייתה הצגת הבעיה שעלתה בתהליך. בהמשך מעגל הדעת הציעו החברים פתרונות הנסמכים על המשגת תהליכי דיאלוג, על רפלקציה ועל ניתוח אירועים. העבודה תוך כדי התנסות במעגל הדעת יצרה המחשה וסייעה להעמיק את ההבנה בנושא.
  בפגישה השלישית הוצג סרט המציג מעגל דעת של מורים בסטז'. הסרט הוא תוצר של מחקר המשך למחקר שד"ר רוני ריינגולד וד"ר נירה מאי ביצעו ב-2009, "מעגל ידע פרופסיונאלי בקרב מורים בחנ"מ על פי משנתו של פאולו פריירה - הבנייתו של כלי קוגניטיבי להגדרת פתרונות חינוכיים". מטרת המחקר הייתה לבחון את התרומה האפשרית של הפדגוגיה הביקורתית של פאולו פריירה על מעשה החינוכי. זאת במסגרת הניסיון להדגיש את חשיבותן של תאוריות חינוכיות כתשתית ליצירת פרקטיקה חינוכית מיטבית (ראו בהרחבה תוצר 2). הצגת הסרט אפשרה הדגמה של תהליך הלמידה במעגל דעת על כל מרכיביו. תוך כדי ההדגמה עלו שאלות הבהרה, והתגלתה התעניינות אשר לתפקיד המנחה כמקדם המשגה ולמידה, לעמימות של התהליך ולהיבטים מעשיים נוספים בתהליך הלמידה-הוראה במעגל דעת.
  שאלות נוספות שעלו לדיון היו: מהי יצירה חדשה של ידע בתהליך, ואיך אוכלוסיות שונות יוצרות דעת. הקבוצה ביקשה לקיים בצוות החשיבה דיאלוג של דוגמאות בכדי ללטש את הכוונות ואת העקרונות הדיאלוגיים. כך לדוגמה הובא שיעור שלמדו סטודנטיות במכללת אחוה - המכללה האקדמית לחינוך בסוגיית הוראת המושגים לפי המודל הדיאלוגי. בתוך כך הוצגו עקרונות הדיאלוג הפרייריני ונבדקו על בסיס הסיפור "כאשר הנחש והעכבר נפגשו לראשונה" של המחברת שלי אלקיים (להרחבה על אודות עקרונות הדיאלוג הפרייריני, ראו תוצר 3). במפגש הסיכום הצליחו חברי הצוות למקד את העקרונות הפרייריניים ולבדוק אותם הלכה למעשה.
  לסיכום, תהליך העבודה בצוות חידד את הקושי של החברים שהצטרפו לצוות החשיבה לאור הסירוב של מכון מופ"ת להקדיש לנושא הדיאלוג קורס שנה שנייה, שכן העבודה בצוות החשיבה אינה מהווה תחליף לו.
  מתוך הצגת תהליך העבודה עולה כי מפגשי צוות החשיבה הוקדשו ללמידת סוגיית הדיאלוג הפרייריני ולהצבת מטרות עבודה להמשך. כל זאת בדרך של הבניית תהליך למידה על פי הגישה הפריירינית. הלמידה התרחשה באקלים דיאלוגי פתוח. כל מפגש הוביל למעשה למפגש הבא אחריו, כך שנוצרה רציפות תוכנית. להלן הצגה של קהל היעד הפוטנציאלי ללמידת הדיאלוג כדרך למידה ושל האופן המומלץ לקידום הרעיון על פי צוות החשיבה, כפי שעלתה באחת הפגישות (אפריל 2011).
 
קהלי יעד פוטנציאליים ללמידת הדיאלוג כדרך למידה
בהתאם להצעתה של ד"ר יוכי אילן אותרו שלוש אוכלוסיות פוטנציאליות ללמידת הדיאלוג במעגלי הדעת הקשורים בהתפתחות המקצועית של המורה (על פי שנויים בשדה בעקבות "אופק חדש"):
  1. סטודנטים המוכשרים להוראה לרבות מדריכים פדגוגיים ומנחי התמחות (סטז');
  2. מורים המתכשרים להוראה - מורים מתמחים, מורים מתחילים א' ומורים מתחילים ב';
  3. מורים וגננות העובדים בהוראה.
אפשר לתאר את האוכלוסיות על פי המודל הבא:
freinary2011-2012.png

* מודל מעגל הדעת אמור להשתנות בהתאם לקונטקס ולזמני ההכשרה, היינו תכנית הלימוד מותאמת תתאים  עצמה לקונטקסט ולזמן על קו הרצף הכשרה-הוראה.
 
בעקבות הפגישה אותרו קהלי יעד במערכת החינוכית שבהם קיים צורך אמיתי בלמידה של מיומנויות דיאלוגיות ודרכי תקשורת דיאלוגיות; בישיבת המשך עלה הצורך להחליט אם אנו מסתמכים רק על הדיאלוג הפרייריני או שאנו רואים את עצמנו כקבוצת חשיבה האוספת נקודות מבט ומודלים דיאלוגיים שונים במטרה לצרף אותם לאמירה עשירה ומורכבת.
  הודגש כי העושר והמורכבות של הדיאלוג החינוכי מקורם בהוגים שונים שחברי הצוות נחשפו אליהם במהלך הקורס "דיאלוג מצמיח" כמו גם במבני הדעת השונים בהכשרת מורים, פילוסופיה של החינוך, פסיכולוגיה, לשון ושפה, מסלולים שונים כמו הגיל רך, חינוך מיוחד ועוד (חלק מהם מיוצגים בקבוצת החשיבה). אם כן, בקבוצת החשיבה קיים הפוטנציאל לקדם רעיון דיאלוגי ולהציע אותו כחלופה (אלטרנטיבה) למערכת החינוך.
 
קידום רעיון דיאלוגי
  1. בטווח הרחוק - הוצאת ספר המהווה ספר לימוד (textbook) הכולל: (א) היבטים פילוסופיים לצד היבטים יישומיים; (ב) פרק המציג מקרים קונקרטיים, תיאור אירועים (מהגן ועד המכללות), ניתוח אירועים  באמצעות פילוסופיות דיאלוגיות השונות. צוות החשיבה הציב לעצמו לדון בבוא העת באפיונים הייחודיים של ספר זה לעומת ספרים אחרים העוסקים בנושא; בטווח הבינוני - חיבור נייר עמדה; בטווח הקרוב - חיבור סילבוס הכולל ראשי פרקים וביבליוגרפיה נלווית המיועד לכל מרצה או לקבוצת למידה.
      ההצעה באה לענות על עיקרון דיאלוגי פרייריני הטוען שדיאלוג מחובר לפרקטיקה ובנוי על שני צירים אלה (תאורטי ומעשי) במרחב הוראה-למידה. לא די ש"נדבר על הדיאלוג", אלא עלינו לתרגמו לשפת המעשה תוך כדי קידומו בשטח.
  2. הסתמכות ראשונית על המומחיות של כל אחד מחברי צוות החשיבה ועל תרומתו האפשרית לקידום הרעיון הדיאלוגי. המטרה היא לבדוקr />  כיצד מומחיותו של כל אחד יכולה להוביל לכתיבה של סילבוס, נייר עמדה וספר: ד"ר אפרת סטולרסקי (אורנים - המכללה האקדמית לחינוך) מתמחה בתאוריית ההתקשרות ומערכות יחסים על בסיס רגשי ודיאלוג עם ילדי גן; ד"ר בתיה צור (סמינר הקיבוצים - המכללה לחינוך לטכנולוגיה ולאמנויות) מתמחה בנושאים: תקשורת חברתית, קשב, האזנה לאחר, השפה כרפלקציה, השפה כמכוונת מבחינה קוגניטיבית, ועוסקת בשאלות: מהו קוד שפתי ומהו קוד תרבותי, מה זה לדבר ולהשמיע קול אישי; המומחיות של שרה לוי (אוהלו בקצרין - מכללה אקדמית לחנוך ולספורט) מתמחה בבניית סדנאות דיאלוג; וד"ר נירה מאי (אחוה - המכללה האקדמית לחינוך) מתמחה בדיאלוג פרייריני ובפדגוגיה ביקורתית.
  3. בצוות החשיבה נוצרה הסכמה אשר לזרמים בדיאלוג ההומאניסטי - פריירה, קורצ'אק, בובר ועוד. השאלה המרכזית שעלתה היא כיצד מנחילים דיאלוג להווי החינוכי והתרבותי כעשייה.
 
בעקבות העשייה הדיאלוגית בקבוצת החשיבה עלו לדיון מספר סוגיות דיאלוגיות כבדות משקל:
  • מהו "ויתור על האגו" בתהליך דיאלוגי?
  • האם מדובר בוויתור או בצירוף ובמיקום מחדש של ה"אני" בתוך הקבוצה?
  • כיצד מעניק הדיאלוג תחושת שייכות לקבוצה, לקהילה, לתרבות ולמין האנושי ברמה אוניברסאלית? כיצד אמור הדיאלוג לשנות את התרבות של מערכת החינוך בישראל?

תוצרים

  1. מצגת "מעגל הדעת הפרופסינאלי" - ד"ר נירה מאי
  2. דוח מחקר: "מעגל ידע פרופסיונאלי בקרב מורים בחנ"מ על פי משנתו של פאולו פריירה - הבנייתו של כלי קוגניטיבי להגדרת פתרונות חינוכיים" - נירה מאי ורוני ריינגולד (דוח שהוגש למופ"ת בספטמבר 2010)
  3. פירוט עקרונות הדיאלוג הפרייריני.

תכנית כללית לשנה"ל תשע"ב

  • צירוף אנשים חדשים לצוות החשיבה;
  • חשיבה מחודשת סביב הדיאלוג הפרייריני ומודלים נוספים של דיאלוג הומניסטי;
  • גיבוש עקרונות דיאלוגיים וכתיבתם;
  • גיבוש נקודות מבט על פי ההתמחויות של החברים בצוות החשיבה לקראת כתיבה אינטגרטיבית בנושא;
  • כתיבת סילבוס ללמידה של פרקטיקה דיאלוגית;
  • תכנון נייר עמדה בנושא הדיאלוג הפרייריני.