דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי

לימודי מקרא

מרכזת

ד"ר מלכה שנוולד
תלפיות - המכללה האקדמית לחינוך חולון
shenvald@gmail.com

צוות החשיבה פעל בשנת הלימודים תשע"ב כפורום

חברי הצוות

ד"ר יעל אברהמי | אורנים - המכללה האקדמית לחינוך
ד"ר ברוך אלסטר | מכללת ליפשיץ - המכללה האקדמית הדתית לחינוך
ד"ר אריה בורנשטיין | תלפיות - המכללה האקדמית לחינוך
חיה בן איון | מכללת לוינסקי לחינוך
מרים ג'יקובס
| מכללת בית רבקה
ד"ר יונינה דור | אורנים - המכללה האקדמית לחינוך
שרה הלד | תלפיות - המכללה האקדמית לחינוך
ד"ר רות וולפיש | אפרתה - המכללה האקדמית לחינוך
ד"ר אסנת זינגר | מכללת סמינר הקיבוצים, המכללה לחינוך, לטכנולוגיה ולאמנויות
ד"ר אליעזר חדד | מכללת ליפשיץ - המכללה האקדמית הדתית לחינוך
חיים חיון | סמינר הקיבוצים - המכללה לחינוך, לטכנולוגיה ולאמנויות
ד"ר חזוניאל טויטו | תלפיות - המכללה האקדמית לחינוך
ד"ר אהרון מונדשיין | תלפיות - המכללה האקדמית לחינוך
ברוריה מכמן | אורות ישראל - מכללה אקדמית לחינוך
ד"ר ציפורה עצמון | תלפיות - המכללה האקדמית לחינוך
רות פישר ב"ח | המכללה האקדמית בית ברל
ד"ר יצחק פלג | המכללה האקדמית בית ברל
נחמה קלמנוביץ | מכללה ירושלים
ד"ר רבקה רביב | אורות ישראל - מכללה אקדמית לחינוך; אוניברסיטת בר-אילן
ד"ר יוספה רחמן | מכללת לוינסקי לחינוך
ד"ר יהושע רייס | מכללת יעקב הרצוג

רציונל

דוח ועדת שנהר (1994) הצביע על שבר חברתי ותרבותי חמור, שתוצאותיו "אי-ודאות, מחלוקות, בורות וקנאות, אלה הביאו לירידת מעמדם של מקצועות היהדות". לימודי התנ"ך, תמצית העיסוק היהודי מראשיתו ועד אחריתו, נמצאים בעין הסערה. בהקשר זה היטיב פרופ' אוריאל סימון לבטא:
ממרכז הזירה התרבותית נדחק המקרא לשוליה. קסמו פג. קם דור חדש שאינו מכיר עוד בחובה להיות מעורה בספרות הלאומית הקנונית כדי להיחשב לאדם משכיל, והמתקומם ברב או במעט נגד הכפייה הממלכתית ללמוד תנ"ך באמצעות שוט בחינת הבגרות. הגאווה בגדולת המקרא הולכת ומתחלפת בניכור כלפיו, והשאיפה לבקיאות בכתובים מפנה את מקומה לבורות שאין מתביישים בה (אוריאל סימון, "בקש שלום ורדפהו", תשס"א)

בבואנו לעסוק באתגרי החינוך היהודי, עלינו להקדיש תשומת לב נכבדת למורים. זה שנים רבות מציגים חוקרי חינוך רבים נתונים התומכים במרכזיות המורה ובחשיבות השכלתו והכשרתו. חרף זאת התמונה הרצויה אינה מצויה: דוח על עתידם של לימודי הרוח בישראל קבע שההרשמה ללימודי מדעי הרוח ירדה באופן קיצוני, ולעומתה חלה עלייה משמעותית במקצועות פרגמטיים. בהתאם למגמה זו, הביקוש ללימוד במחלקות התנ"ך ירד פלאים. הדימוי הנמוך של הוראת התנ"ך חלחל למערכת החינוך. המחקרים המעטים ניתחו את אי-שביעות הנחת של המורים בשדה ומצאו כמה ביטויים ברורים: קושי ברלוונטיות של תכנית הלימודים, ההערכה נמוכה לשיעורי התנ"ך ואי-מוכנות של התלמידים להתמודדות עם שפת התנ"ך.
  דומה שאחת הסיבות לפיחות בלימודי התנ"ך נוגעת למורכבות המאפיינת את הנושא. השבר אינו ארגוני, אלא - כפי שהוזכר בפתח הדברים - משקף את הדיון העמוק באושיות התרבות היהודית. מתוך אמון מוחלט בהיות התנ"ך אבן שואבת ועל יסוד ידיעה ודאית שתחילת שינוי מחייבת שיח פתוח, הוקם במכון מופ"ת צוות חשיבה למרכזי לימודי מקרא.
  חברי הצוות - ראשי חוגי מקרא, חוקרים, מרצים ואנשי חינוך מהשורה הראשונה במכללות השונות להכשרת מורים - הם בעלי תפיסות עולם שונות ומייצגים עמדות שונות בחברה הישראלית מכל קצוות הקשת החברתית והפוליטית. תפקידם - קידום העיסוק האקדמי והארגוני של מחלקות התנ"ך במכללות השונות על בסיס שיח משותף - מושתת על עקרונות של קשב, סובלנות, מקצועיות וכבוד הדדי.
  פעילות הצוות עולה בקנה אחד עם מטרות האגודה הישראלית לחקר החינוך היהודי. בתוך כך הצוות מעודד את החברים למחקר בתחום החינוך במוסדות החינוך הגבוה ומעצים את הקשר הייחודי בין מעשה ההוראה לעשייה החינוכית.

מטרות

  1. העצמת הידע של פרח ההוראה - המרכיב הראשון בהליך ההכשרה הוא ידע בתחום הדעת. יש לבסס מדרג עיוני, שתחילתו בפישוט לשון המקראות וסגנונן כדי לאפשר פגישה בלתי אמצעית של פרח ההוראה בלא תיווך פרשני. מורי המורים, כמי שעוסקים בחידוש האקדמי מחד ובהנחלת הידע מאידך, נקראים להרחיב את תחומי הרלוונטיות של ידע הכתובים באמצעות השוואה היסטורית, חקר ארכיאולוגיה ופנייה אל ספרות ואמנות. תהליך ההכשרה לידע תחום הדעת אינו יכול להיות מושלם בלי להנחות את פרח ההוראה לקריאה אקדמית ולכתיבה מחקרית. באופן זה תוגבר המעורבות האישית ותוכל להיווצר זהות מקצועית ברורה.
  2. חיזוק היישומיות המקצועית - המרכיב השני החשוב בתכנית ההכשרה הוא יישומיות. למידה מוצלחת כרוכה בשימוש באסטרטגיות, שהן עצמן נרכשות. מורי המתודיקה נדרשים לעדכן את דרכי ההוראה ולנסחן באופן שיטתי. אף על פי שמורי המתודיקה עמלים רבות לכינון שיטה זו, הרי שהיא טרם תפסה את מקומה במחקר.
  3. טיפוח אישיות - המרכיב השלישי במסלול ההכשרה קשור בהעצמת אישיות פרח ההוראה. יש צורך לחשוף את המתכשר לשאלות העולות מתוך הכתובים ומפרשנותם הקלסית על אודות השקפה וערכים, לעורר אותו לדיון רגיש ומכבד במסר החינוכי. סיכוייו להיות סוכן שינוי תלויים במידה רבה בכישרונו לעורר את תלמידיו לקראת מציאות המתחדשת לבקרים. ייחודו של פרח הוראת התנ"ך ניכר אפוא בהכשרתו לקראת דיון בשאלות של זהות אישית ולאומית ובהעצמת כישורי החיים לקראת תפקידו כמחנך. מורי המורים מצדם עוסקים במשימה מורכבת: להוות דוגמה אישית המשלבת יפה בין חיי המחקר לבין תודעה ציבורית.

יעדים לשנה"ל תשע"א

  • הוראת תנ"ך לכל המתכשרים להוראה;
  • בדיקת הקוריקולום של החוג למקרא;
  • הכשרת הסטודנטים לקראת לימודי תואר שני במקרא;
  • כינון קשרים מקצועיים עם בתי הספר;
  • הקמת מרכז ללימודי תנ"ך במכללות;
  • דאגה למלגות קיום בכל המכללות.

סיכום פעילות לשנה"ל תשע"א

צוות החשיבה לימודי מקרא קרם עור וגידים בשנים תש"ע–תשע"א, כשברקע התרחש שינוי קיצוני במתווה הלימודים במכללות. בנובמבר 2006 אימצה המועצה להשכלה גבוהה את דוח הוועדה המקצועית לבניית מתווים לתכניות הכשרה בכל המוסדות להשכלה גבוהה שמתקיימת בהם הכשרת מורים. השינוי הארגוני כורך עמו באופן טבעי שינויים משמעותיים בעולם התוכן.
  לנוכח הרפורמה שהוביל המל"ג (בתמיכת משרד החינוך), פנו חברי הצוות למפקח, הרב נח גרינפלד, בבקשה להטמיע את היעדים שנגזרים מהשינוי לטובת צמיחת תחום הוראת התנ"ך. בתחילת יולי 2009 נפגשו שלוש מנציגות הצוות עם המפקח. במהלך השיחה הצר הרב גרינפלד על הרישום הנמוך ללימודי מדעי הרוח בארץ ובעולם, אולם למען הטבת מעמד התנ"ך בבתי הספר הוא המליץ לפעול לטובת קידום התכנית.  צוות החשיבה ערך פגישות עם גורמים שונים במשרד החינוך בהתאם להמלצת המפקח. בד בבד עם התקשרות מול נציגי משרד החינוך, פעלו חברי הצוות באינטנסיביות להעלאת קרן התנ"ך בשני ערוצים מרכזיים (ראו פירוט גם ב"פעילויות מיוחדות"):
  • במסגרת הכנס הבין-לאומי השישי למחקר בחינוך יהודי, דצמבר 2010, ערכו נציגי הצוות סימפוזיון בנושא "להחיות את מעמד התנ"ך - האם יש סיכוי? או אילו כלים נדרשים לכך?" הסימפוזיון כלל את חברי הצוות: ד"ר חיה בן איון (מכללת לוינסקי לחינוך), מר תומר פרסיקו (בית הספר הריאלי בחיפה), ד"ר רבקה רביב (אורות ישראל - מכללה אקדמית לחינוך, אוניברסיטת בר-אילן) וד"ר מלכה שנוולד (תלפיות - המכללה האקדמית לחינוך)
  • ביוזמת הצוות נערך כנס במכון מופ"ת בנושא "המקרא ואנחנו", אשר יועד לאנשי חינוך בבתי הספר ולמומחים מהתחום המלמדים בחוגי המקרא במכללות. בוועדת ההיגוי של הכנס נטלו חלק דמויות מפתח מתחום הוראת המקרא במכללות ובבתי הספר: ד"ר יעל אברהמי (אורנים - המכללה האקדמית לחינוך, אוניברסיטת חיפה), גב' נינה בן אהרון (מפקחת תחום מ"מ באגף לתכניות לימודים, משרד החינוך), דרורה הלוי (מפמ"ר מקרא), פרופ' שמואל ורגון (אורות ישראל - מכללה אקדמית לחינוך, אוניברסיטת בר-אילן), גב' דפנה ליטוורניג (מדריכה ארצית לתנ"ך, משרד החינוך), ד"ר לאה מזור (תכנית רביבים באוניברסיטה העברית), גב' רות סרלין (ראש ערוץ מפגשי עמיתים במכון מופ"ת), פרופ' פליישמן (המכללה האקדמית לחינוך גבעת ושינגטון, אוניברסיטת בר-אילן), גב' דלית פרנקל (מדריכה ארצית לתנ"ך, משרד החינוך), ד"ר אברהם רוכלי (מכללת לוינסקי לחינוך, מל"ג) וד"ר מלכה שנוולד (תלפיות - המכללה האקדמית לחינוך, מופ"ת).


178530604 (1).jpg


פעילויות מיוחדות

  1. המפגש הפותח, בתאריך כ"ו באלול תש"ע, 5 בספטמבר 2010, נערך באוניברסיטת ירושלים. פרופ' אוריאל סימון מסר שיעור מאלף והעריך את תמונת המצב של מעמד התנ"ך במערכת החינוך - ראו הרחבה בפרוטוקול (מצ"ב).
  2. במסגרת הכנס הבין-לאומי השישי למחקר בחינוך יהודי, דצמבר 2010, ערכו נציגי הצוות סימפוזיון בנושא "להחיות את מעמד התנ"ך - האם יש סיכוי? או אילו כלים נדרשים לכך?" הסימפוזיון כלל את חברי צוות החשיבה: ד"ר חיה בן איון (מכללת לוינסקי לחינוך), מר תומר פרסיקו (בית הספר הריאלי בחיפה), ד"ר רבקה רביב (אורות ישראל - מכללה אקדמית לחינוך, אוניברסיטת בר-אילן), ד"ר מלכה שנוולד (תלפיות - המכללה האקדמית לחינוך). להרחבה ראו תכנית הכנס.
  3. במכון מופ"ת נערך כנס ביוזמת הצוות בנושא "המקרא ואנחנו" (פברואר 2011). הכנס יועד לאנשי חינוך בבתי הספר ולמומחים בתחום שבחוגי המקרא במכללות - להרחבה ראו תקצירי הכנס.

תוצרים


תכנית כללית לשנה"ל תשע"ב

  • פעילות בנושא ההדרכה הפדגוגית בתנ"ך - נושא זה טרם גובש ברמה הפרופסיונלית. ד"ר יונינה דור (אורנים - המכללה האקדמית לחינוך) המליצה להקים ועדה מיוחדת של מדריכים פדגוגים להכנת מקראה מקצועית. ד"ר רייס (מכללת יעקב הרצוג) הציע שנציגי צוות ההדרכה במכללות ייטלו חלק בוועדה, ולכשתוגש תכנית מגובשת ילמדו אותה בסגל ההדרכה שבמכללת הבית.
  • דיון בסוגיית השפה העברית המקראית - המכשול הלשוני מונע באופן טבעי את השתלבות המקצוע באקלים הבית ספרי. צוות החשיבה יידרש לתת דעתו על עניין זה.
  • חקר בתחום הוראת התנ"ך - צוות החשיבה מודע לחסרונו הממשי של חקר בתחום זה. ד"ר יונינה דור (אורנים - המכללה האקדמית לחינוך) הציעה לצאת בקול קורא למורי המכללות כדי שיכתבו ויציעו הצעותיהם. סוכם שהצעה זו תובא בפני רשות המחקר הבין-מכללתית של מכון מופ"ת.

סיכומים משנים קודמות