דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי

טכנאות כחזון בהכשרת מורים - מבט ביקורתי על הכשרת המורים הטכנית-רציונלית

מפגש השקה לספרו של פרופ` שלמה בק


יום חמישי, א' בניסן, 30.3.06, 18.00-16.00

פרופ` תמר אריאב, ד”ר דוד גרייבס, פרופ` שלמה בק
 
הספר "טכנאות כחזות בהכשרת מורים" בוחן מה עלול להתרחש כמערכת חינוכית שבה הטכנאות הופכת לחזון. לפי תפיסה מקובלת זו, המאפיינת גם את המלצות ועדת דברת, ההוראה דומה למקצועות כגון הנדסה או רפואה, שבהם מיישם איש המקצוע בעבודתו את הידע המדעי והטכנולוגי הרלוונטי לתחום עיסוקו. המורה הוא איש מקצוע שאמור להעביר לתלמידו את ה "חומר" שנקבע בתכנית הלימודים ביעילות המרבית. המורה לעתיד צריך להיות מומחה בהוראה, ולשם כך עליו לדעתאת החומר שהוא צריך ללמד. הוא חייב להכיראת מדעי החינוך (כמו פסיכולוגיה או סוציולוגיה), ואת התאוריה החינוכית שעוסקת בהיבטים השונים של ההוראה, ועליו לשלוט במיומנויות המאפשרות לו ליישם את מה שלמד הלכה למעשה.ספר זה נועד להכיר תפיסה זו ולבחון בביקורתיות את ההשתמעויות שיש לה לגבי מקצוע ההוראה ולגבי הכשרת מורים. הטיעון שמובא בומראה שתפיסה זו שגויה ,מזיקה ומסוכנת, משום שהיא רואה בהוראה מקצוע שיכול להיות ניטראלי מבחינה ערכית, אבל ההוראה אינה יכולה להתעלם מההקשרים החברתיים, התרבותיים, הסביבתיים והאידיאולוגיים שבהם היא מתקיימת.השפעתו של המורה אינה מתמצית בהישגיהם הלימודיים של תלמידיו. חומר הלימוד איננו מטרה אלא אמצעי, כאשר במרכז הפעילות החינוכית עומד המפגש. המפגש הבין-אישי עם המורה כנציג החברה הבוגרת והמפגש עם עולם הדעת, הנתפס כמורשת שאת המשמעות שלה צריך להסביר, להבהיר, להצדיק, ובחשיבותה צריך לשכנע.להבדיל מההנדסה או מהרפואה ההוראה איננה מקצוע יישומי. היא עיסוק שהמומחיות שבו מתבססת לארק על תאוריות שמתגלות במחקר מדעי אלא גם, ואולי בעיקר, על הידע המעשי שצובר המורה מתוך עבודתו. ידע זה אינו ניתן להקניה. התובנות שהמורה מגיע אליהן מקורן בהתנסויותיו. תהליך ההתפתחות המקצועית של המורה רק מתחיל בשלב ההכשרה, והוא נמשך לאורך חייו המקצועיים כולם. תפיסה זו של מקצוע ההוראה מחייבת הכשרת מורים אחרת מזו הנהוגה בתכניות ההכשרה שבסיסן עומדת תפיסת ההוראה כטכנאות.הספר נכתב מנקודת מבט פילוסופית, אך אין הוא חיבור בפילוסופיה. הוא אינו מתכוון להציג עמדות פילוסופיות חדשות. הוא שיך לתחום הפילוסופיה היישומית , ומטרתו להראות שהדיון הפילוסופי הוא רלוונטי וחשוב לעשייה החינוכית, ושלא ייתכן דיון מעמיק ורציני בשום היבט של הוראה והכשרה להוראה אם הוא אינו מביא בחשבון את מגוון הטיעונים הפילוסופיים המוסריים והמדעיים שיכולים להיות רלוונטיים לנושא הנדון. עיקרה של הפילוסופיה אינו בבנייה של תורות חובקות עולם, אלא בניתוח ביקורתי של תורות פילוסופיות. חשיבותו של הדיון נעוצה בכך שהוא קורא תגר כנגד התפיסה הרווחת שעלולה להיות מסוכנת לחברה ומזיקה למקצוע ההוראה. הוא ישיג את מטרתו אם הוא יצליח לגרום לקורא לבחון מחדש את השקפותיו על חינוך ועל הוראה.הספר מיועד לכל מי שמתעניין במערכת החינוך וברעיונות שצריכים להנחות את פעולתה. הוא פונה לעוסקים במקצוע: למורים, למנהלי בתי-ספר, לאנשי חינוך, למתכשרים להוראה ולמכשירי המורים. אך לא פחות חשוב ,הוא פונה לציבור הרחב ולאותם אזרחים שמבקשים להבין מה מתרחש במערכת ולקראת מה היא צועדת.
 
פרופ' תמר אריאב,
נציגת המכללות לחינוך במל"ג;
המכללה האקדמית בית ברל
ד"ר דוד גרייבס,
יועץ אקדמי של המשכן לאמנות חזותית, המכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי, באר שבע
פרופ' שלמה בק,
נשיא המכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי, באר שבע; יו"ר המרכז לצמיחה במערכות חינוך; עומד בראש הפורום של ראשי המכללות האקדמיות לחינוך (רמ"א); מכון מופ"ת