דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי

חלום מציאותי או מציאות חלומית

ספרי לימוד דיגיטליים

תקצירים

(לפי סדר הא"ב)

אתנחתא ארגונומית תנועתית
ד"ר הדס דקל, מכון מופ"ת ומכללת סמינר הקיבוצים - המכללה לחינוך, לטכנולוגיה ולאמנויות

באתנחתא הארגונומית נתמודד עם הקשיים והבעיות שעולות בעקבות השימוש הגובר במדיה האלקטרונית. בעיות שלד- שריר (MSD ), עייפות עיניים, תסמונת התעלה הקרפלית, תסמונת הצואר בעת שימוש בסמארטפונים ולמה כל כך חשוב להתנועע ולשנות מנחי גוף.
האתנחתא באה לעורר מודעות ולהציג דרכי התמודדות עם בעיות אלו.

הקריאה הדיגיטלית: מה יודעים מהמחקר על כך, ומה עוד נותר לחקור?
פרופ' יורם עשת, האוניברסיטה הפתוחה

הקריאה מתצוגות דיגיטליות הולכת ומתרחבת בשנים האחרונות  ולאחרונה אף הודיעה חברת אמזון שמכרה יותר ספרים דיגיטליים מספרים מודפסים. כחלק ממגמה זו, מתפתות מערכות חינוך רבות לעבור ללמידה מספרים מודפסים לספרים דיגיטליים. ביטוי בולט למגמה זו ניתן למצוא בהחלטתו של משרד החינוך הישראלי לעבור תוך חמש השנים הקרובות ללמידה מספרים דיגיטליים. אלא שממחקרים עכשויים מסתבר שהלמידה מטקסט דיגיטלי אינה פשוטה ומלווה בבעיות לא מעטות הקשורות בויסות למידה ובהבנת הנקרא. בהרצאה ייסקר הידע המחקרי העכשוי על קריאה דיגיטלית ויוצעו כיוונים להתמודדות עם האתגרים שהיא מעמידה בפנינו.
 

ספרי לימוד באקדמיה: מה קורא באוניברסיטה הפתוחה? 
אמיר וינר, האוניברסיטה הפתוחה​​

בשנים האחרונות אנו עדים לשינוי חסר תקדים בעולם הקריאה והלמידה מספרים דיגיטליים. האוניברסיטה הפתוחה נמצאת בתהליך דיגיטציה מערכתי של כל חומרי הלימוד מזה מספר שנים משלב הפקת הספרים ועד לשלב הפצתם ושילובם בסביבת הלמידה (LMS). במקביל, במסגרת פרויקט ספרים דיגיטלים ניידים (סד"ן), נערכים ניסויים מבוקרים בהיקפים גדולים מול הסטודנטים באו"פ לבחינת איכות, אפקטיביות וחווית הלמידה מפורמט דיגיטלי של ספרי הלימוד. ההרצאה תסקור את הפרוייקטים השונים ותובנות ראשונות שהופקו באוניברסיטה הפתוחה מפעילות זו.

ספרי לימוד דיגיטליים בארץ ובעולם – ממצאים נבחרים בסקירת ספרות
דזירה פז, משפטנית ומידענית מחקר, מכון מופ״ת

על אף שנראה כי הספרים האלקטרוניים מציפים אותנו באמצעות כלים טכנולוגיים רבים הן במסגרות אישיות והן במסגרות השכלה שונות, יש לשימוש בספרים אלו השלכות והתפתחויות שונות. בתחילה היו ניסיונות חדירה לשוק, שהיה עדיין רדום ובלתי בשל לכך, אך עם הזמן שצעד בד בבד עם התפתחות טכנולוגית ענפה אשר העמידה כלים תואמים ופלטפורמות מתקדמות לצפייה אינטראקטיבית חווייתית, היה קל יותר לעכל, להתרגל ולהשתמש בספרים אלקטרוניים. השימוש בספרים האלקטרוניים כיום מאופיין בנגישות תמידית, ממשקים נוחים ומרתקים, באפיון אישי של הספרים שלנו ובתוכם על ידי הדגשה, סימון ושימוש אינדיבידואלי בתכניו. מעבר להנגשה ולשימוש האישי שלנו, נכנסות למערכה גם מערכות החינוך (הבסיסי וגם ההשכלה הגבוהה) ואלו מבקשות להנגיש את הטקסטים הדיגיטליים ללומדים כדי לחסוך בעלויות, לעדכן חומרי לימוד חדשים ולהעביר את חוויית המשתמש באופן מתקדם. במערכה זו, חשוב לבודד ולהבין מהם ההיבטים הפדגוגיים של ספרים אלקטרוניים, האם הם תורמים ללימוד, להוראה או ההיפך? האם יש חשיבות לאפיוני הגיל במשתמשים בספרים אלה, האם יכולים לשמש גם את מי שהינם בעלי צרכים מיוחדים? מהי היכולת ותרומת הקריאה בספרים כאלו? האם היא קלה או קשה יותר מאשר בספרים מודפסים רגילים? על תהיות אלו ואחרות מנסה לענות סקירת המידע, תוך חשיפה לחומרי רקע ודוגמאות ממה שתועד ונחקר בתחום הספרים האלקטרוניים בארץ ובעולם במישור היבטי פדגוגיה, גילאי המשתמשים ושונותם, תחומי דעת שכיחים, עומס קוגניטיבי, למידה מרחוק ועוד.
 

ספרי לימוד דיגיטליים 
נעם קוריאט, משרד החינוך

שינויים טכנולוגיים, כלכליים, הבדלים בין דורות, ואתגרים בשוק העבודה והאקדמיה מובילים לחשיבה מחדש על טכנולוגיות ומתודולוגיות להנגשת מידע וידע, בינהם גם האופן בו אנו אורזים וצורכים חומרי למידה.
בהרצאה ננסה לענות על השאלות: מהו "ספר" לימוד דיגיטלי? במה הוא שונה מספר לימוד מודפס? וכן נסקור את תקינת הספרים הדיגיטליים של המשרד החינוך.
 
 
ספרי לימוד דיגיטליים - הבטחה מסקרנת
עופר רימון, משרד החינוך
 
החזון שלנו מתחלק לשניים. ראשית יש לבחור את ספר הלימוד הדיגיטלי המתאים ביותר ללמידה ולהיערך בבתי הספר הן מבחינת תשתיות, בכדי שספר הלימוד יעבוד בצורה הטובה ביותר והן מבחינת הכשרת והדרכת המורים לעבודה עם ספרי הלימוד הדיגיטליים בצורה המיטבית תוך הכרת כל הפונקציות העומדות לרשותם.
שנית, יש להיערך להוספת שכבות על ספרי לימוד דיגיטליים שמגיעים מכמה מקורות מרכזיים: (א) פורטל התוכן החינוכי, (ב) מאגרי תוכן פתוחים ו- (ג) כלים פתוחים.
 

על פיתוח מקצועי של מורי מורים
ד"ר נילי מור, מכון מופ"ת והאוניברסיטה הפתוחה

השימוש בספרים דיגיטליים ובלמידה מקוונת מתפשט בעולם ובארץ בכל הרמות של מערכות החינוך, גני ילדים, בתי ספר והשכלה גבוהה, כפי שחזה דו"ח הוריזן 2013. מאמצים ותקציבים רבים מושקעים באיפיון  סביבות הלמידה המיטביות, בפיתוח כלים דיגיטליים ומערכות לארגון ולניהול למידה, אשר נותנים מענה לאיפיונים אלה,  ובמחקר של היתרונות והקשיים הנובעים משימוש בלמידה מקוונת ובספרים דיגיטליים.
ומי מכשיר את המורים, אשר מפתחים ומנחים  את הקורסים המקוונים רבי המשתתפים (MOOCs – Multiple massive online courses) ? וכיצד נעשית הכשרה זו?
מי מכשיר את מורי המורים, אשר מלמדים את המורים הצעירים? מהם המודלים והעקרונות של הכשרה זו?
בהרצאה יוצגו  מודלים ועקרונות, אתגרים והישגים בתחום הכשרת מורים ומורי מורים להוראה וללמידה בסביבות מקוונות, ויובאו שתי דוגמאות:
א. קורס בארצות הברית, בו מכשירים מורים להוראה מקוונת בדרך של התנסות אישית והוראת עמיתים,
ב. התמחות דו שנתית למורי מורים במכון מופ"ת בתחום הפדגוגיה הדיגיטלית​, המבוססת על למידה מוכוונת בעיות (PBL – problem based learning), על בחירת כלים דיגיטליים בהתאם למטרות פדגוגיות, על התנסות אישית ושיתופית בלמידה ובהוראה בסביבות עתירות טכנולוגיה, בסביבות סינכרוניות ואסינכרוניות, ועוד.