דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי

מאגר כלי מחקר​

לחיפוש מדוייק של כלי מחקר לפי כותר, שם מחבר, מו"ל אוכלוסייה ועוד לחץ כאן

רשימת כלי המחקר

בטבלה שלפניכם מוצגים כלי המחקר כשהם מופיעים לפ סדר א-ב עולה. ניתן גם לדפדף ברשימה על ידי בחירת סוג הכלי. למידע נוסף על הכלי יש להקליק על כותרתו.

הצג מ    עד   
     
<< < 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 > >>
עמוד 1 מתוך 58

"שאלון במחקר 1"- שאלון חוויות מיטביות ('זרימה') בהכשרה להוראה, כולל אפקטיביות (תחושות) ואיכות החוויה

שאלון

מחבר: רפאלי, ורד
01/01/2013
שאלון סגור שכלל שלשה חלקים ומדד את המשתנים הבאים: תדירות של חוויות זרימה (flow), אפקטיביות (הרגשה), איכות החוויה (זרימה), אתגר ויכולת בפעילות. חלק א': כולל את שאלון הזרימה לפי מקורות קודמים, אשר בודק את התדירות של התנסות בחוויות של זרימה, ותוקף במחקרים קודמים (מצויינים בתיאור הכלי בעבודה). סולם הזרימה מציג למשיבים שלשה תיאורים של חוויות כשבכל אחת מהן בא לידי ביטוי מאפיין אחד של חוויות זרימה: ריכוז גבוה, ביטוי ליכולת גבוהה, ועשייה מתגמלת כשלעצמה (ללא ציפייה לתגמול חיצוני). המשיבים התבקשו לציין האם חוו חוויה דומה ("כן"/"לא"/"לא יודע"), ואם כן, באיזו תדירות הם חווים חוויה זו. בהמשך התבקשו במשיבים להשיב על 28 שאלות ולהתייחס למאפייני החוויה שלהם בפעילות שבחרו. חלק ב': שאלון בדיקת אפקטיביות/תחושות. מידת האפקטיביות החיובית והשלילית נבדקה בפעילות באמצעות סולם PANAS של ווטסון קלארק וטלגן (Watson et al., 1988). הסולם מורכב מ- 20 פריטים (מילים בודדות), המתארים רגשות ותחושות, מהם מחצית רגשות חיוביים (לדוגמה, שמחה, גאווה) ומחצית רגשות שליליים (לדוגמה, עוינות, בושה). המשיבים התבקשו לציין את התחושות שהם מרגישים כשהם עסוקים בפעילות שעליה הם נשאלים, וכן, לדרגם על סולם ליקרט בן 5 רמות שנע בין 1="במידה מועטה או כלל לא" עד 5="במידה רבה מאוד"). מהימנות הסולם החיובי הייתה גבוהה. חלק ג': איכות החוויה- חלק זה נבדק פעמיים- בשני עמודים שונים, פעם לגבי הלימודים העיוניים במכללה (עמ' 50) ופעם לגבי הההתנסות המעשית בהוראה (עמ' 51). ראשית, התבקשו המשיבים להתייחס לפעילות לבחירתם, ובעמוד לאחר מכן, באופן כללי להתנסותם המעשית. איכות החוויה נבדקה באמצעות 6 פריטים שמודדים ריכוז, הנאה, סיפוק, תחושת שליטה בסיטואציה וחשיבות הפעילות למטרות או לשאיפות לגבי העתיד, ובשני אופנים: ראשית, הדרוג נערך על סולם בן 10 דרגות שנע בין 1="כלל לא" ל-10="במידה רבה". בהמשך, התבקשו המשיבים לציין את רמת האתגר בפעילות ואת רמת היכולת שלהם בפעילות. הדרוג בשאלה זו נערך על סולם בן 9 דרגות שנע בין 1="נמוכה מאוד" ל- 9="גבוהה מאוד". השאלון מסתיים בפרטים אישיים (עמ' 52).

"שאלון במחקר 2"- שאלון לדיווח עצמי לגבי חוויות סובייקטיביות של מוטיבציה פנימית- למידה פרונטאלית, למידה בשיעור סדנאי, למידה מבוססת פרויקטים PBL

שאלון

מחבר: רפאלי, ורד
01/01/2013
שאלון לדיווח עצמי לגבי חוויות סובייקטיביות של מוטיבציה פנימית, והוא הגירסה העברית לשאלון: Personally Expressive Activities Questionnaire (PEAQ) השאלון כולל 32 היגדים באמצעותם מודדים את משתני החוויה הסובייקטיבית של מוטיבציה פנימית:P עניין, זרימה, ביטוי עצמי והנאה, ומשתנים המנבאים מוטיבציה פנימית: אוטונומיה, מסוגלות, איזון בין אתגר ויכולת, וכן- את מידת המאמץ המושקע בפעילות. כל משתנה נמדד (באמצעות ההיגדים שמשקפים אותו) בהתייחסות לכל סוג של למידה: למידה בשיעור פרונטלי, למידה בשיעור סדנאי ולמידה מבוססת פרויקט (PBL). לגבי כל המשתנים, המשיבים התבקשו לציין את מידת ההסכמה שלהם עם ההיגדים על סולם שנע בין 1="כלל לא מסכים" ל-7="מסכים בהחלט", כאשר 4 מהווה נקודת אמצע. להלן פירוט ודוגמאות למשתנים השונים: -זרימה- נמדד באמצעות 7 היגדים המתאימים למאפייני חווית הזרימה (Csikszentmihalyi, 1190). לדוגמה: (1) "אני יודעת בבירור אלו מטרות עלי להשיג", (2) "אני לגמרי מרוכזת במה שאני עושה", (7) "אני לא שמה לב איך שהזמן עובר (הזמן עובר מהר)". -ביטוי עצמי- נמדד באמצעות 5 היגדים נפרדים, לדוגמה: (1) "למידה זו מתאימה לי באופן מיוחד"... (5) ""אני מרגישה שזה מה שנועדתי לעשות". -הנאה - נמדדה באמצעות 4 היגדים, לדוגמה: (1) "אני מרגישה תענוג גדול", ... (4) "אני מרגישה הרגשה פנימית שנעים לי". -אוטונומיה - נמדדה באמצעות 3 היגדים, לדוגמה: (1) "יש לי הזדמנות לבחור מה שאני עושה", ... (3) "הנושאים הנלמדים מתקשרים לדברים שקשורים אלי או מעסיקים אותי". -מסוגלות- נמדדה באמצעות היגד 1: "הלמידה מאתגרת (קשה), אבל אני יכול לעמוד בה". -מאמץ - נמדד באמצעות היגד 1: "אני משקיעה מאמץ בלמידה פירוט ההיגדים לעיל, בהתייחס למקומם בשאלון מופיע בתיאור הכלי, בעמ' 34-33 בדוח). אתגר ויכולת (היגדים 32-31 בשאלון) נמדדו בנפרד באמצעות 2 היגדים. ההיגד הראשון התייחס לרמת הדרישות (הקושי) של המשימות בקורס, והפריט השני התייחס לרמת היכולת של הסטודנט לבצע את המשימות בקורס. רמת האתגר נמדדה על סולם בן 9 דרגות שנע בין 1="נמוכה מאוד" ל-9=גבוהה מאוד".

1 . שאלון נוכחות מנהיגותית גרסת תשע"א 2 . שאלון נוכחות מנהיגותית גרסת תשע"ב 3 . שאלון נוכחות מנהיגותית גרסת תשע"ג

שאלון

מחבר: ברגר, הלה
01/01/2015
הגרסה הראשונה של השאלון כוללת 19 פריטים שמשקפים חמישה ממדים: נוכחות פיזית (4 פריטים), נוכחות ערכית (4 פריטים), נוכחות ברשת (5 פריטים), נוכחות בין-אישית (3 פריטים) ונוכחות מתמשכת ) 3 פריטים). הגרסה השנייה של השאלון כוללת 23 פריטים. הממד "נוכחות בין-אישית" אוחד עם הממד "נוכחות ברשת" הושמט הממד "נוכחות ערכית", הוכנס ממד חדש "נוכחות מווסתת קונפליקטים". הפריטים נוסחו במטרה לייצג ארבעה ממדים: נוכחות פיזית (6 פריטים), נוכחות ברשת (8 פריטים), נוכחות מתמשכת (4 פריטים), ונוכחות מווסתת קונפליקטים (5 פריטים). הגרסה השלישית של השאלון כוללת 25 פריטים. הוכנס ממד פיזי נוסף – נוכחות בלתי מילולית - אשר מדגיש היבטים של מחוות גופניות שלא הודגשו בגרסאות הקודמות. הפריטים נוסחו במטרה לייצג חמישה ממדים: נוכחות פיזית (8 פריטים), נוכחות בלתי מילולית (4 פריטים), נוכחות ברשת (4 פריטים), נוכחות מתמשכת (4 פריטים), מווסתת קונפליקטים (5 פריטים).

Academic Learning Time Physical Education- זמן לימוד עיוני בחינוך גופני (שאלון בשפה האנגלית)

שאלון

מחבר: Ayvazo, Shiri
01/01/2007
השאלון מתוך Siedentop et al., 1982 & Parker, 1989 בשאלון עשרים משפטים המתארים פעילות תלמידים שאינן פעילות חינוך גופני דווקא. לגבי כל אחד מהם על הנבדק לציין מה הייתה המטרה להקדשת זמן לפעילות זו, מתוך שש מטרות אפשריות: סימון T אם מדובר בזמן שהסטודנט מקדיש להתארגנות הקשורה בהוראה; סימון M אם מדובר בזמן שהסטודנט מקדיש להתארגנות שאינה קשורה בהוראה; סימון K אם מדובר בזמן שהסטודנט מקדיש לשמיעת ידע על חינוך גופני; סימון A אם מדובר בזמן שהסטודנט מקדיש להתחממות לקראת חינוך גופני; סימון W אם מדובר בזמן שהסטודנט מקדיש להמתנה בין פעילויות של חינוך גופני; סימון O אם מדובר בזמן שהסטודנט מקדיש לפעילות שאיננה על פי הוראת המורה. לדוגמה: "הכיתה משחקת כדורגל. התלמיד ממתין על הרו כדי להיכנס למשחק". התשובה: W.

Collectivism questionnaire (adapted from Oyserman, 1993).

שאלון

מחבר: Vidergor, Hava
01/01/2010
The questionnaire comprised 11 closed items. Responses to statements were provided on a five-point Likert scale, ranging from 1= "totally disagree" to 5 = "totally agree". The questionnaire was administered to 364 Jewish and Arab individuals to assess their orientations. Scores ranged from 1 (low) to 6 (high) collectivist orientations.

Instructional forms – צורות של מתן הוראה (שאלון בשפה האנגלית)

שאלון

מחבר: Ayvazo, Shiri
01/01/2007
בשאלון עשרים הוראות או ביטויים בשפה מקצועית שהמורה נותן לתלמידו או לתלמידיו. לגבי כל אחד מהם הנבדק מתבקש לציין את סוגו, מתוך רשימה של שלוש צורות אפשריות: סימון V אם ההנחיה מילולית; סימון D אם מדובר בתקשורת לא-מילולית; סימון M אם ההנחיה מטפורית;. לדוגמה: "כדרר את הכדור מקו אחד לשני 10 פעמים". התשובה: V.

Interview questions for phase 1 and 2 - שאלות לריאיון שלב א ושלב ב שמטרתן לדעת כיצד המורים רכשו את הידע הפדגוגי שלהם (PCK – pedagogical content knowledge). (שאלון בשפה האנגלית)

שאלון

מחבר: Ayvazo, Shiri
01/01/2007
בשאלון רשימה של 13 שאלות ראשיות עם תת-שאלות. לדוגמה: "באלו שיטות הוראה אתה משתמש כדי להעביר את התכנים לתלמידיך? מדוע דווקא אלו? האם צופה מבחוץ יוכל להבחין בהן? אם כן, כיצד? האם שיטות ההוראה משתנות לפי מומחיותך? היכן רכשת את שיטות ההוראה וכיצד קיבלת מיומנות להשתמש בהן?"

Interviews-Practical Training in a Learning Community- מדריך לשאלות ראיון

אחר

מחבר: Pniewsky, Rivka
01/01/2004
שאלות הראיון במדריך מכוונות לבדוק את השיח בין הנחקרים על פי מודלים מסורתיים וחדישים בשלשה מועדים של ההכשרה: 1. בתחילת השנה 2. באמצע השנה 3. בסוף השנה השאלות בודקות עמדות כלליות, יתרונות, חסרונות ושיפור בכל מועד וכן גם: מועד 1: עמדות כלפי תכניות קיימות ועמדות כלפי מודל המחקר; מועד 2: עמדות כלליות, בחינת האינטראקציה בין הנחקרים, בחינת מהות, רמה, והבדלי ידע, ושינוי מועד 3: עמדות כלליות לגבי מודל השיתוף והאינטראקציה בין השותפים.

Involvement in research of student-teacher supervisors, and student-evaluation of teaching

שאלון

מחבר: Katz, Eva
01/01/2002
השאלון כולל שני חלקים: פרטים אישיים ושאלון עמדות. שאלון העמדות בודק את הסכמת המשתתפים כלפי 26 היגדים על סולם ליקרט (בעל 9 דרגות). נושאי ההיגדים (לפי ניתוח גורמים): הוראה, עומס וקושי של מטלות, הנחית סטודנטים ותקשורת בין-אישית.

PDTG (Professional Development of Teachers of the Gifted ) program contributions questionnaire

שאלון

מחבר: Vidergor, Hava
01/01/2010
The content of items used to measure teachers’ assessment of PDTG program contribution was based on US standards. The questionnaire (25 items) comprised three parts: (a) Teachers’ knowledge of different aspects related to gifted education (15 items) requiring a response on a four-point Likert-type scale, ranging from 1 = "do not know" to 4 = "know." This dimension included statements such as “definitions of giftedness”, “characteristics of gifted children”, and “instructional strategies”. (b) Teachers’ competencies (10 items) requiring a response on a six-point Likert-type scale referring to teachers’ abilities or skills, ranging from 1 = "completely incorrect" to 6 = "completely correct. This dimension included statements such as “identify a gifted child in the regular classroom”, “better communicate with gifted students”, and “plan a lesson or unit for gifted in a pullout program”. (c) Teachers’ satisfaction and readiness requiring a response on a four-point Likert-type scale, ranging from 1 = "completely satisfied" to 4 = "completely dissatisfied”, and 1 = “completely ready” to 4 = “not ready at all”.

Perceptions about teacher educators' research activity

שאלון

מחבר: Katz, Eva
01/01/2002
השאלון כולל שני חלקים: פרטים אישיים ושאלון עמדות. שאלון העמדות בודק את הסכמת המשתתפים כלפי 22 היגדים על סולם ליקרט (בעל 9 דרגות). נושאי ההיגדים (לפי ניתוח גורמים): הוראה, עומס וקושי של מטלות, הנחית סטודנטים ותקשורת בין-אישית.

Questionnaire - Burnout

שאלון

מחבר: Bracha, Einat; Hoffenbartal, Dganit
01/01/2014
The teachers' Burnout scale was based on the Maslach & Jackson's Burnout inventory (1981), which was translated and adjusted to Israeli teachers by Friedman (1999). The scale contains 14 items on a 6-point Likert scale. Those items represent three sub-scales: physical and mental exhaustion, unaccomplishment, and depersonalization

Questionnaire “How Students Feel” - in different aspects of teaching situations

שאלון

מחבר: Bracha, Einat; Hoffenbartal, Dganit
01/01/2014
SOCITS - Sense of Coherence in Teaching Situations Questionnaire is developed and piloted by Bracha and Hoffenbartal (2011, 2012, and 2013). The questionnaire seeks to measure and assess the global Sense of Coherence in teaching situations (SOCITS) and its three components – Comprehensibility, Manageability and Meaningfulness to the participants. The questionnaire was based on a questionnaire developed by Anotonovsky (1998), which measures general sense of coherence (SOC) and was adapted to teaching situations by Bracha and Hoffenbartal (2011). The SOCITS includes 25 items on a 6-point Likert scale from 1 (not at all) to 6 (to a great extant). Higher scores indicate greater sense of coherence in teaching situations.

Questionnaire “How Students Feel” - in different aspects of teaching situations

שאלון

מחבר: Bracha, Einat
01/01/2014
SOCITS - Sense of Coherence in Teaching Situations Questionnaire is developed and piloted by Bracha and Hoffenbartal (2011, 2012, and 2013). The questionnaire seeks to measure and assess the global Sense of Coherence in teaching situations (SOCITS) and its three components – Comprehensibility, Manageability and Meaningfulness to the participants. The questionnaire was based on a questionnaire developed by Anotonovsky (1998), which measures general sense of coherence (SOC) and was adapted to teaching situations by Bracha and Hoffenbartal (2011). The SOCITS includes 25 items on a 6-point Likert scale from 1 (not at all) to 6 (to a great extant). Higher scores indicate greater sense of coherence in teaching situations.

Questionnaire on Societal Culture שאלון על תרבות חברתית

שאלון

מחבר: Barbara, Anna
01/01/2013
The close-ended questionnaire is based on Hofstede's (1983' 2001) cultural framework and GLOBE leadership model (House, et al., 2004). It includes Hofstede's four societal culture dimensions as a key contextual independent variable, and GLOBE 6 global leadership behaviors as dependent variables. The questionnaire consists of the following parts: The 33 leadership items (GLOBE) include 6 leadership attributes: (1) The performance-oriented style (called "Charismatic/value-based" by GLOBE); (2) stresses items such as high standards, decisiveness, and innovation, and seeks to inspire people around a vision, and more. (2) The team-oriented style- which instills pride, loyalty, and collaboration among organizational members. (3) The participative style, which encourages input from others in decision making, implementation, delegation and equality (4) The human style- stresses compassion and generosity, and is concede with propele's well-being. (5) The autonomous style is characterized by an independent, individualistic, and self-centric approach to leadership. (6) The self-protective (and group protective) style-emphasizes procedural, status-conscious, and face-saving behaviors. The 29 societal culture items (Hofstede's, 1983, 2001) include 4 polar dimensions and sub-scales: (1) Power-Distance- the extent to which power is distributed and/or concentrated in the society; (2) Individualism-Collectivism (which indicates self- interests v.s. group interests; (3) Masculinity-Femininity (i.e., in conflict resolution; (4) Uncertainty-Avoidance dimension
<< < 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 > >>