דלג על פקודות של רצועת הכלים דלג לתוכן ראשי
אודות חומרי למידה הוראה ומחקר
מרכז מידע בין-מכללתי מאגר המכיל מידע על פרסומים בעברית ובאנגלית בנושאי הכשרת מורים, הוראה וחינוך. מאגר המידע הממוחשב מכיל את הפרטים הביבליוגרפיים של הפרסומים, ולעיתים גם תקצירים וטקסט מלא. הפרסומים עצמם נמצאים במרכז המידע. האוסף כולל: דוחות מחקר, עבודות גמר לתואר שני, עבודות דוקטורט, ספרים, כתבי עת ומאמרים. במרכז המידע ניתן למצוא גם ידיעונים ושנתונים של המכללות להכשרת עובדי הוראה בישראל. בדף זה מוצגים הפריטים שעודכנו במאגר בחצי שנה האחרונה,
 
חומרי למידה, הוראה ומחקר
בטבלה שלפניכם מוצג "מאגר חומרי למידה, הוראה ומחקר" של מכון מופ"ת. הפרסומים מופיעים בסדר כרונולוגי יורד. ניתן לדפדף ברשימה על ידי בחירת סוג הפרסום וטווח תאריכים. למידע נוסף על הפרסום יש להקליק על כותרתו. לשאילתות מורכבות יש להיכנס לממשק החיפוש באתר מרכז המידע.

בחירת תאריכים:
מ 

עד 

     
< 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 >
עמוד 1 מתוך 177

"כי מרה מאד הדעת" : עת הגיבורה האינטלקטואלית-יוצרת בסיפורת של אלישבע (ביחובסקי) ולאה גולדברג

ספר
מחבר: אלינב, רבקה
תאריך פרסום:01/01/2012
"כי מרה מאֹד הדעת" - הצהרה מפתיעה לכאורה כשהיא בוקעת מקולה של אינטלקטואלית בולטת כלאה גולדברג. גולדברג (הידועה) ולצדה אלישבע ביחובסקי (האנונימית כמעט) הן שתי היוצרות הראשונות שהציגו בספרות העברית טיפוס חדש של גיבורה אינטלקטואלית ויוצרת, כזו שמבחינתה הדעת והיצירה היא בגדר משאת לב, ציר זהות וטעם קיומה. כמו בתרבות הכללית גם בתרבותנו, לרבות במורשת הספרות העברית החדשה, השליטה הגברית הבלעדית על העט ועל הקול יצרה במשך דורות "מראה גברית", אשר שיקפה והגדירה לנשים מהו המודל הראוי של נשיות ומהו האופק לציפיותיהן מעצמן. על רקע זה עולה שורה של שאלות: האם הצטרפותן של נשים למעגל הלימוד והיצירה מסמנת מגמה של שחרור מהתבניות הסטריאוטיפיות? האם המבט הנשי ברא גיבורות אוטונומיות מבחינה רוחנית ונפשית, שנאבקות להתפתח כנשות רוח וכאמניות המנהלות שיג ושיח עם העולם באמצעות יצירתן ? והאם מוצדק להכתיר גיבורות אלו בתואר 'אינטלקטואליות'? כמענה לשאלות אלו מוצגת בגוף הספר קריאה פרשנית המשווה בין הרומן סמטאות מאת אלישבע (ביחובסקי), הרומן העברי הראשון פרי עטהּ של אישה בארץ ישראל, ובין הרומנים והוא האור ומכתבים מנסיעה מדומה של לאה גולדברג ועמם כמה מסיפוריה הקצרים. ספר זה שופך אור חדש על הערכת דמותה של אלישבע ועל יצירתה, ובמקביל מציע הערכה מחודשת לסיפורת של גולדברג בזיקה למכלול יצירתה. הטענה המרכזית העולה ממנו נוגעת לבשורה המקופלת בגיבורות שהן בוראות בעטן ובאופק החדש שהן מעניקות לקיומן כנשים. אף כי שחרורן מן הסטיגמות בולמות של העבר הוא עדיין חלקי וכבול, הרי שבעצם הופעתן מהווה ציון דרך ומקור של העצמה לדור ההמשך של קוראות, של כותבות ושל גיבורותיהן.

סמינר לוינסקי : סיפורו של הסמינר העברי הראשון

ספר
מחבר: מדרשי, נעמי
תאריך פרסום:01/01/2012
בספר זה מובא סיפור המעשה של הסמינר העברי הראשון בארץ ישראל, סמינר לוינסקי, בשלושת העשורים הראשונים לקיומו, השנים המכוננות שבהן נוצר "יש מאין". סיפור המעשה היה אופייני לכלל העשייה של התנועה הציונית והיישוב בארץ בבחינת "נעשה ונשמע", ונשען על שני ממדים: הממד הערכי-ציוני-חינוכי, שהתמצה בהצבת השפה העברית והמקצועות העבריים בדרגת חשיבות גבוהה ביותר ובטיפוח הזיקה של העם לארצו באמצעות לימודי טבע, חקלאות, ידיעת הארץ וטיולים. ממד ההכשרה להוראה, שהתמצה בהוראה של המקצועות הפדגוגיים, העבודה המעשית וה"הכשרות": חינוך גופני, מוזיקה, ציור ומלאכת יד. פרקי הספר מבוססים בעיקרם על מובאות מפרוטוקולים של ישיבות המורים, ממכתבים ומרשימות שונות משנים אלו.

כיצד ליקויי למידה רוכשים ילדים

מאמר
מחבר: מקדרמוט, ריי
תאריך פרסום:01/01/2011
משנת 1976 ועד 1978 אספו ריי מקדרמוט, מייקל קול ולואיס הוד סדרה של צילומי וידאו מכיתה אחת של ילדים בני שמונה ותשע בסביבות שונות. המאמר הנוכחי מבוסס על איסוף נתונים זה ועל התמקדותם של החוקרים בסיפורו של ילד המוגדר כבעל ליקויי למידה, בשם אדם. מטרת המאמר להעלות כמה שאלות על הגישות השונות להסבר כישלונות למידה ולשמש מוקד לתיאור תפיסות של הקשר ולמידה לרוב מניחים שילדים נעשים לקויי למידה בעקבות כשל כלשהו בהתפתחותם. על פי קו המחשבה הרגיל, הילד הוא יחידת הניתוח, והליקוי הוא תקלה שפוצעת את ה"כשירות" שלו. מאמר זה מציע דרך חלופית לחשוב על הבעיה. ליקויי למידה הם קטגוריה בתרבות שלנו, וכל עוד מוקצה להם מקום בארגון המטלות, היכולות וההערכות בבתי הספר שלנו, שיעור מסוים מקרב ילדינו מובטח להם. אפשר אפוא לומר שאין ליקויי למידה, אלא רק פרקטיקה חברתית של הצגתם, אבחונם, תיעודם, הסברתם ותיקונם. לא נטען כאן כי אשר אין ילדים אשר מכל סיבה שהיא לומדים הרבה יותר לאט מאחרים או בדרכים שונות מאחרים. נטען רק שאין ליקויי למידה בהיעדרם של הסדרים חברתיים המייחסים חשיבות לקצבי למידה שונים.

Interfaces in teaching narratives

מאמר
מחבר: Andrews, Molly /Squire, Corinne /Tamboukou, Maria עורך: Trahar, Sheila
תאריך פרסום:01/01/2011

Multicultural and cross-cultural narrative inquiry: conversations between advisor and advisee

מאמר
מחבר: Phillion, JoAnn /Wang, Yuxian עורך: Trahar, Sheila
תאריך פרסום:01/01/2011

מודל לוגי: גישה להבניית מחקר איכותני הבוחן את התאוריה מאחורי תכנית התערבות חינוכית

מאמר
מחבר: גינדי, שחר עורך: פרסקו, ברברה /ורטהייס, חרותה /לזובסקי, רבקה
תאריך פרסום:01/01/2011

משמעותו של זמן חינוך: המקרה של קיצור שבוע הלימודים הבית ספרי

מאמר
מחבר: רסיסי, ניר
תאריך פרסום:01/01/2011

חינוך לאמנות? מילה ריקה

מאמר
מחבר: אוריין, דן
תאריך פרסום:01/01/2011

מורים, למרות ובגלל ליקויי למידה

מאמר
מחבר: שרוני, ורדה /ווגל, גילה
תאריך פרסום:01/01/2011
בקרב בוגרים בעלי ליקויי למידה ישנה קבוצה ישנה קבוצה מיוחדת – מורים. סוגיית העסקתם של מורים בעלי ליקויי למידה שנויה במחלוקת. בארץ סוגיה זו טרם נבחנה במחקר, והמאמר שלהלן, המבוסס על ראיונות עומק עם 12 מורים לקויי למידה, הוא צעד ראשון בכיוון זה. הספרות המקצועית מצביעה על קשר בין ליקויי הלמידה לזהות המקצועית של מורים בעלי ליקויי למידה. מורים אלה בוחרים לעתים קרובות במקצוע ההוראה כדי לאפשר לתלמידים עם ליקויי למידה התנסות טובה יותר משהייתה להם כשהיו תלמידים. הם תופסים את עצמם כמורים טובים יותר אשר מציבים דוגמא אישית ומפתחים אתיקה פדגוגית של אכפתיות. גם מחקר זה מראה שמורים עם ליקויי למידה סבורים שהם מתפקדים היטב בהוראה למרות הליקויים וגם בגלל הליקויים. הם קושרים את יחסם המיוחד לתלמידים – עם ובלי לקויות למידה – לליקוי הלמידה שהם סבלו וסובלים ממנו.

ויסות עצמי בלמידה

מאמר
מחבר: ליכטינגר, עינת
תאריך פרסום:01/01/2011
ויסות עצמי בלמידה הוא תהליך שבו הלומד מציב לעצמו מטרות למידה ומנהל את התנהגותו השכלית, הרגשית והגופנית בהתאם למטרות אלה ולמשובים שהוא מקבל מהסביבה. תהליך הוויסות העצמי מורכב משלושה שלבים: תכנון לפי למידה, פיקוח במהלכה והערכה בסופה. ויסות עצמי בלמידה מקדם את ההישגים הלימודיים. המחקר מראה שתלמידים בעלי הישגים גבוהים משתמשים הרבה יותר באסטרטגיות ובתהליכי ויסות עצמי לעומת תלמידים בעלי הישגים נמוכים. נמצא גם שתלמידים שהלמידה שלהם מווסתת עצמאית מבינים את החומר טוב יותר מתלמידים שהלמידה שלהם אימפולסיבית, ללא מטרות ברורות וללא פיקוח עצמי. לוויסות עצמי בלמידה השפעה חיובית גם על המוטיבציה של התלמיד. כיוון שהתלמיד שולט בלמידה – מכוון אותה בכוחות עצמו – הוא מפתח תחושה של מסוגלות עצמית, עניין בלמידה וייחוס ערך ללמידה.
< 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 >

מכון מופ"ת 1990-2011 רח' שושנה פרסיץ 15 ת"א 61484 | ת"ד 48538:טל' 03-6901406 | פקס 03-6901449
תקנון האתר