דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי

סקירות אחרונות שפורסמו

מתודולוגיות לפיתוח וליישום חדשנות בחינוך

מחבר: ד"ר דניאל שפרלינג
מזמין: מירב זרביב, תמי גולן וד"ר שחף גל אגף מו"פ, בית ספר ניסויים ויזמות, משרד החינוך
תקציר: סקירה זו עוסקת בדרך יצירתה של פעילות חדשנית במערכות החינוך, בפיתוחה וביכולתה להתרחב הלאה בתוך מערכות אלה. הסקירה מבקשת להתחקות אחר דרך פעולתם של גופים ממשלתיים וחוץ- ממשלתיים נוספים בפיתוח יוזמות חדשות במערכת החינוך. דרך זו תתייחס לשלבים השונים הקשורים בפיתוח זה החל משלב יצירת הרעיון החדשני, עבור דרך פיתוחו וניסויו וכלה בשיתוף הידע הנצבר ממנו לקראת הרחבתו האפשרית לכלל המערכת. לאחר דיון ראשוני בגורמים הכלליים של עיצוב מתודולוגיות פיתוח, הסקירה תסקור מתודולוגיות פיתוח במדינות ויחידות מו"פ ממשלתיות באוסטרליה, סינגפור, אירלנד וקנדה, וביחידות מו"פ לא ממשלתיות, ארגון ה- Innovation Unit האנגלי וארגון Carnegie לפיתוח ההוראה שבארה"ב. סקירה זו תפרט את המאפיינים העיקריים, דרכי הפעילות והעקרונות המנחים אותן שעומדים בבסיס מתודולוגיות של יחידות וארגונים אלה. בחינה זו תאפשר היכרות רחבה ומועילה בתחום, שיהא בה כדי לשפר ולטייב את תהליך הפיתוח של יוזמות חדשניות במערכת החינוך.
קישור לקובץ הסקירה


הפחתת דעות קדומות וקידום תקשורת בין-אישית בסביבה רב-תרבותית באמצעות טכנולוגיה בחינוך

מחבר: ד"ר דניאל שפרלינג
מזמין: רות סרלין וד"ר מירי שינפלד, ערוץ מפגשי עמיתים, מכון מופ"ת
תקציר: סקירה זו מבקשת לתאר ולבחון מודלים שונים של למידה מקוונת בסביבה בין-תרבותית ולדון במועילות המודלים בצמצום פערים חברתיים ותפיסות מפלות כמו גם צמצום פערים דיגיטליים, חינוכיים, כלכליים ועוד. הסקירה מנתחת ארבעה מודלים: מודל מרכז TEC הישראלי; מודל ה- Dissolving Boundaries האירי; מודל ה- Global Class הקנדי ומודל בין-מדינתי, ה- Solyia.
סקירת המודלים והמחקר מצביעה על שינוי בעמדות משתתפי התוכניות ובתפיסותיהם ביחס לעמיתים מאוכלוסייה עוינת או אחרת. לעומת זאת, פחות ברורה תרומתן ארוכת הטווח של תכניות מקוונות אלה לשיפור החרדה הבין-קבוצתית, להגברת האמון ולהפחתת הדעות הקדומות. הטעם העיקרי לכך קשור למגבלות המחקר הקיים עליהן. אלה נוגעות לכך שמרבית המחקר בתחום מתבצע בסמוך להשתתפות בתוכניות ואינו כולל מחקר אורך; לשאלת ייצוגיותם של משתתפי המחקר; ולכנות המענה הניתן על-ידם, בהינתן אופי השאלות הנחקרות.
לצד קשיים אלה, הסקירה מעלה, כי תרומת התכניות השונות לפיתוח ולקידום המיומנויות החברתיות, מיומנויות התקשורת והאזרחות הגלובלית הרחבה יותר של משתתפיהן מקבלת עיגון ותמיכה בספרות. נדרש, עם זאת, מחקר נוסף ומתמשך כדי להעמיק בשאלת תרומתן האפשרית של תכניות אלה גם במישור החברתי ובאספקטים נוספים, שבמסגרתם הן פועלות.
קישור לקובץ הסקירה

הכשרתם של מורים ישראלים יוצאי אתיופיה ושילובם במקצועות ההוראה

מחבר: ד"ר עמליה רן
מזמין: עמותת עולים ביחד
תקציר: סקירה זו עוסקת בהכשרתם של מורים ישראלים יוצאי אתיופיה ושילובם במקצועות ההוראה ובמערכת החינוך בישראל. הסקירה תתמקד בתהליך ההכשרה של הסטודנטים והאקדמאים, הן במסגרת תוכניות ייעודיות וחלופיות והן במסגרת תוכניות ההכשרה להוראה הכלליות במכללות האקדמיות לחינוך ובאוניברסיטאות, וכן בתהליך השילוב במקצועות ההוראה בשדה, בדגש על מורים ועל מנהלי בתי ספר הסקירה תבחן את הנתונים על אודות הכשרת מורים ישראלים יוצאי אתיופיה והעסקתם (במיוחד בשנים 2011 – 2016), כדי לאמוד את מידת שילובם במגזר הציבורי בפרט ובחברה הישראלית בכלל,
כחלק ממטרת-על המבקשת להעריך את שילוב מורים יוצאי אתיופיה כמנוע חברתי וככלי ליצירת מנהיגות חינוכית וציבורית בישראל כיום, בתחום ההכשרה להוראה, שש מכללות אקדמיות לחינוך מציעות תוכניות הכשרה ייחודיות לסטודנטים ישראלים יוצאי אתיופיה בנוסף לתוכניות הלימודים הסטנדרטיות הקיימות במכללות האקדמיות לחינוך ובמחלקות לחינוך באוניברסיטאות. עד כה, סיימו כ- 300 בוגרים את התוכניות השונות, מתוכם מעט בוגרים של התוכניות באוניברסיטאות. הנתונים על אודות מספרם של המורים בהשמה אינם ברורים מסיבות שיפורטו להלן, ומקצת המורים מלמדים בחלקיות המשרה או שאינם נחשבים לעובדי משרד החינוך, אלא לעובדי עמותות כגון קרן קרב.יודגש שבשל קוצר היריעה ומורכבות הנושא, לא יורחב הדיון בסקירה להיבטים תרבותיים, אתניים, גזעיים, אפלייתיים או אחרים המשפיעים על השיבוץ התעסוקתי, אלא תבחן השאלה האם קיימים חסמים מובנים העומדים בפני יוצאי אתיופיה בבואם להשתלב בתחום ההוראה וכיצד ניתן להתגבר עליהם.
קישור לקובץ הסקירה

מיפוי מאגרי מידע בישראל בתחום החינוך

מחבר: ד"ר עמליה רן
מזמין: צוות המומחים בנושא שימוש בנתונים הנמדדים לאורך זמן כמקור מידע למדיניות ולתכניות חינוכיות בישראל: סקרי אורך כמקרה הבוחן
תקציר: סקירה זו עוסקת במאגרי המידע השוטפים וההיסטוריים, הקיימים בישראל והנוגעים למערכת החינוך הפורמלית בכל הגילים: החל מהגיל הרך, בתי ספר של החינוך היסודי והחינוך העל יסודי, וכלה במערכת ההשכלה הגבוהה. כמו כן, עוסקת הסקירה במערכת החינוך הבלתי פורמלי.. הסקירה ממפה את המידע שהופק ממקורות מנהליים, מסקרים שוטפים ומתשתיות מידע הקיימות בידי רשויות ציבוריות, גופים
פרטיים ומלכ"רים. הסקירה כוללת מקורות מידע, כגון קבצים מנהליים וכן טפסים וסקרים המכילים פעולות סטטיסטיות, תוך התמקדות במאגרי מידע המכילים את כל או חלק מהפרטים הבאים: מידע על תלמידים והישגיהם, מידע על מורים וכוחות עזר, מידע על מוסדות חינוך, מידע על תקציבים, מידע על תשתיות, חינוך בלתי פורמלי ומועמדים לשירות ביטחון מטרתה של הסקירה היא למפות באופן מקיף ככל הניתן את מאגרי המידע הקיימים בישראל והעוסקים בחינוך. מיפוי כזה הוא חלק מפעילות של צוות מומחים של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, היזמה למחקר יישומי בחינוך, בנושא השימוש בנתונים הנמדדים לאורך זמן כמקור מידע למדיניות ולתכניות חינוכיות בישראל: סקרי אורך כמקרה בוחן. לשם כך תתמקד הסקירה בשלושה סוגי מאגרים: מאגרים פתוחים ונגישים לציבור הרחב, מאגרים חסומים למחצה הדורשים הרשאות כניסה, ומאגרים מסווגים שאינם פתוחים לקהל.
קישור לקובץ הסקירה

רפלקציה: חשיבה מהרהרת ומערערת בחינוך - סקירת מידע

מחבר: ד"ר עמליה רן
מזמין: מוגש לד"ר רבקה רייכנברג, בית הספר ללימודי התמחות מקצועית, מכון מופ"ת
תקציר: סקירה זו הינה סקירת רוחב, אשר תציג את עולם המושגים הקשורים לרפלקציה בהכשרה להוראה באופן כללי, ותתייחס באופן פרטני להוראה רפלקטיבית ומרכיביה, הדרכה רפלקטיבית, ורפלקציה ככלי איכותני וכמותני בהכשרת מורים. הסקירה תציג את נושא הרפלקציה ככלי תיאורטי, אשר ניתן לכמת במסגרת הכיתה, הן ביחס להכשרת מורים כחלק מחידושים בתחום החינוך, והן במסגרת הוראה רפלקטיבית וחינוך של תלמידים לרפלקציה על ידי המורים עצמם הסקירה עוסקת ב- 5 סוגי מודלים של הוראה רפלקטיבית בארץ וברחבי העולם, אשר ימחישו את היישומים השונים של הנושא בהכשרת מורים ובהוראה בכיתה.

  1. מודל "הבצל" של קורטהאגן Core reflection) 2014)
  2. מודל הכתיבה "החופשית" של כהן (2011), מודל אינטגרטיבי ויישומי, הכולל 6 שלבים
  3. מודל חשיבה רפלקטיבית בפתרון בעיות עיצוב על בסיס שאלון הערכה (2015)
  4. מודלים של חשיבה ביקורתית רפלקטיבית הנשענים על פעילויות של קריאה וכתיבה:
    1. מודל הנבנה לאור מחקר בקרב סטודנטים אסייתיים בארה"ב (2015)
    2. מודל שנבנה לאור מחקר בקרב סטודנטיות ערביות להוראה אנגלית כשפה זרה בישראל (2013)
    3. מודל בהוראה של מדעי הרפואה ופרקטיקה רפלקטיבית (2015)
  5. מודל של פדגוגיה רפלקטיבית מונחית מולטימדיה, שפותח בעקבות מחקר בקרב אוכלוסיית

תלמידים מאותגרים שכלית, המתבסס על הוראה ולמידה רפלקטיבית כמנוע לשינוי וקידום
תפקודים יומיומיים (2013).
מטרת סקירה זו אינה לנתח לעומק את כל אחד מן המודלים, אלא לעסוק בהגדרת המאפיינים הבולטים, בהצגת הטרמינולוגיה בה נעשה שימוש בהגדרת רפלקציה, ובבחינת הקווים הכלליים, לאורם ניתן ליישם שימושים אלו בעתיד בתחום רפלקציה בחינוך.
קישור לקובץ הסקירה

מגמות ואתגרים עתידיים בחינוך

מחבר: ד"ר עמליה רן, ד"ר דניאל שפרלינג

מזמין: אגף מו"פ, ניסויים ויוזמות, משרד החינוך
תקציר: סקירה זו בוחנת מגמות ואתגרים עתידיים בתחום החינוך בעשר השנים הקרובות. מגמות ואתגרים אלו נגזרים משינויים חברתיים, טכנולוגיים, כלכליים, סביבתיים ופוליטיים במציאות המשתנה, הסובבת את תחום החינוך ומשפיעה עליו מטרת הסקירה היא לעורר מחשבה ודיון במגמות ובאתגרים בקרב בעלי העניין ומקבלי ההחלטות במערכת החינוך. הבנה של המגמות והאתגרים תסייע בגיבוש כיווני מענה ופעולה ממוקדים ואפקטיביים בתחום החינוך, שיקדמו את החינוך ואת החברה בישראל ויתאימו אותם לצרכי המאה ה 21 .בסקירה זו מוצגים כ- 51 מגמות ואתגרים שונים בתחום החינוך, על פי חלוקה לשמונת המרכיבים המרכזיים בעולם הפדגוגיה. המרכיבים לפי תפישה זו הם: תוכן ותוכנית לימודים, הערכה, פרקטיקות למידה, פרקטיקות הוראה, ארגון, מנהיגות וערכים, חיבוריות ותשתיות פיסיות וטכנולוגיות. כל אחד מפרקי הסקירה מתמקד בתחום פדגוגי ספציפי ומציג את המגמות והאתגרים, הכלולים בו כמו גם רשימה של שאלות לדיון, הנגזרות מהם עבור בעלי העניין ומקבלי ההחלטות.תהליך כתיבת הסקירה בוצע במסגרת חקר מעמיק על-ידי חברי יחידת תכנון פדגוגיה עתידנית, באגף המו"פ ניסויים ויוזמות חינוכיות במשרד החינוך, אשר סקר ואיתר 179 מגמות עתידניות באמצעות ניתוח STEEP , המנתח מגמות שונות בתחומי חברה, טכנולוגיה, כלכלה, סביבה ופוליטיקה.
מילות מפתח:
Future education, Future learning, Education future of trends.
קישור לקובץ הסקירה

רשימת הסקירות המלאה


להלן אוסף של מודלים מוצלחים, שעלו במגוון רחב של נושאים הקשורים לחינוך ולהוראה אשר נדונו בסקירות 
מודלים מוצלחים בחינוך ובהוראה