דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי

גליונות קודמים - קיוונים אקדמיים

קיוונים אקדמיים מהווה במה להצגת מאמרים תיאורטיים העוסקים בתחומים אקדמיים שונים, שיש להם זיקה להכשרת מורים. המאמרים כוללים מקורות מקוונים, כמו גם מקורות ביבליוגרפיים סטנדרטיים. המאמרים המתפרסמים במדור זה עברו תהליך שיפוט ואושרו על ידי קורא מומחה.
ייחודם של המאמרים הוא בכך שהם משלבים הצגה רב-שכבתית ואינטראקטיבית של המסר, תוך הקפדה על כללי הכתיבה האקדמית
19/07/2009 משה שנר היש קיום ממשי לאדם במציאות וירטואלית?
ד"ר משה שנר

שאלת החקר במאמר זה היא האם ביכולתנו להשתמש ברעיונות של הפילוסוף מרטין בובר כדי לבחון האם מעגלי השיח והעשייה בעולם האינטרנט הם ממשים או וירטואליים. נשאל האם האדם באינטרנט, והקהילה המקוונת, יכולים להיות - אם הם חפצים בכך - אדם מאד ממשי או קהילה ממשית למרות שהם מתקיימים במרחב האינטרנטי או שהם וירטואליים מעצם המדיום האינטרנטי שהנו חסר ממדי זמן ומרחב רגילים? האם קשר/שיחה עם אדם באינטרנט הנו קשר ממשי? האם קהילה הנוצרת ומתקיימת באינטרנט ולא במקום מסוים ובזמן אחד יכולה להיות חברותא ממשית הבונה את האדם ונותנת לו משמעות לחייו?
למאמר
31/12/2007 טליה הורוביץ שירה ומורשה - מגילת שיר השירים כמקור השראה ליצירות ספרות
ד"ר טליה הורוביץ


לא בקלות נכללה מגילת שיר-השירים בכתבי-הקודש. המאמר פותח בתיאור קשיים שהיו לה לרועץ, וממשיך בתיאור התרתם עפ"י רש"י, ראב"ע ומלבי"ם. בהמשך נבדקת זיקתן של יצירות ספרות, המתייחסות לרבדים גלויים וסמויים של המגילה. יש שקבלוה כרוחה (הפשטית או הפרשנית); יש שקראו עליה תיגר; יש שגררוה למחוזות פילוסופיים. אחרים פרשו בעזרתה את משנתם המגדרית. אלה כאלה יצרו יחדיו מקהלה, שעל אף ריבוי קולותיה, אין הרמונית ממנה!
למאמר, לאודות הכותבת
07/11/2006 דר רחל שגיא מתודה להוראת מקרא באוניברסיטה והערכתה, הדגמה: הוראת מגילת קֹהֶלֶת
ד"ר טליה הורוביץ


במאמר, המציג מתודה להוראת מקרא, התורמת להפיכת לימודי-מקרא, הנכפים על הסטודנטים – ללימודים מהנים, מודגמת הוראת יחידת-לימוד אחת – מגילת קֹהֶלֶת – בשתי קבוצות לימוד, שאף שכפו עליהן הר כגיגית, אמרו: 'רוצות אנו'.
בחלקו הראשון של המאמר מתוארים שלבי הוראה של המגילה כפשוטה הבעייתי, כפרשנותה וכזיקת סִפְרוּת-יהודית וספרות -עברית – אליה. בחלקו השני – מקצת ממהלכו וממסקנותיו של מחקר איכותי, שליווה את הקבוצות.
מסקנות המחקר הן, כי ניתן להפוך את היחס הקיים ל'ברירת המחדל' המקראית – ליחס אמפתי באמצעות התמודדות אמיצה עם הפשט המקראי ופרשניו – מחד גיסא, ועם השוואות בין-תחומיות – מאידך גיסא. לימוד כזה מאתגר, פותח ערוצי-מחשבה ריגושיים ופרשניים והופך את הדיון בסוגיות מקראיות תמוהות – למרתק ורלוונטי.
למאמר, לאודות הכותבת
19/07/2005 אברהם תורגמן זרד או 'APEA'ש (Area)?
ד"ר יואל אליצור


מקובל מאוד לזהות את נחל זרד המקראי עם ואדי אל-חסא הנשפך מכיוון מזרח אל המלחה שמדרום לים המלח. זיהוי זה מבוסס למעשה במידה רבה על מפת מידבא. המאמר מוכיח, כי הכתובית המלווה במפת מידבא את הנחל המדובר אינה ZARED'' אלא 'APEA'ש (Area). נוסף לכך, ממצאים חדשים באשר לאתר "מערת לוט" מעמידים בספק את הקביעה כי הנחל המצויר הוא אכן ואדי אל-חסא. יש לשער כי Area של מפת מידבא קשורה לשם המקראי עָר ולשם היווני Areopolis.
למאמר, לאודות הכותב
13/03/2005 מנוחה בירנבוים, אלחנן גזית אתר עיר ה-הל"ה - סביבת מתוקשבת לטיפוח קהילת למידה
פרופ' מנוחה בירנבוים ,ד"ר אלחנן גזית


סביבות למידה מתוקשבות מבוקרות לעתים קרובות בשל העובדה שנעשה בהן שימוש בטכנולוגיית ההיפר-מדיה ללא בסיס פדגוגי מוצק. מאמר זה מציג סביבת למידה מתוקשבת, המשולבת בקורס פנים אל פנים, ורותמת את טכנולוגיית ההיפר-מדיה לשירות הלמידה בהתאם לעקרונות הגישה הקונסטרוקטיביסטית-חברתית (Social Constructivism). המאמר מציג את השיקולים ואת העקרונות שהנחו בבחירה המדיום, בבחירה בעיר כיסוד המארגן ובעיצוב הסביבה על כל מרכיביה.
למאמר, לאודות הכותבים
15/12/2003 נעמי טנא השפה הארכיטיפית של עגנון ב"האדונית והרוכל"
ד"ר נעמי טנא


במאמר זה נעשה ניסיון להנהיר את קסמו האניגמטי של הסיפור "האדונית והרוכל" מאת ש"י עגנון באמצעות אופק קריאה בהשראת הפסיכולוגיה של ק"ג יונג.
דמות האדונית היא מוקד הקסם והתעתוע בסיפור. תוך קריאה והאזנה לגוני גווניו, עולה מן הטקסט הד שפה שנשתכחה, שפת המיתוס, הדוברת אלינו במסווה דמות האדונית, דמותה של הנשיות הנצחית. ממשק כתיבה מיוחד עוצב על ידי הכותבת לנגישות הקורא למכמניה של שפה זו.
למאמר, לאודות הכותבת