דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי

​שרשרות נרטיבים כמודל ללימוד ולחקר בהכשרת מורים

ממצאים

להלן יוצג  מודל השרשרות האישיות, כפי שהופק  בעבודתה של ליאת, עם נגיעה מכוונת בממצאים ובמסקנות שאליהם היא הגיעה בעקבות יישום הניתוח.
השרשרות המשותפות שהופקו בעבודתה של ציונה יובאו לאחר מכן ויוצגו בעבודה זו, כאמור, בתרשים בלבד.  גם באשר אליהן, יוארו עיקרי הממצאים והמסקנות (ראו בהמשך תרשים מס'  1).
 
על אף שהמודל מנחה לערוך את ניתוח  הנרטיבים  ולהציגו בתום כל אחת מן השרשרות, יוצגו, להלן, שלוש שרשרות  הנרטיבים האישיות בזו אחר זו,  והממצאים כפי שעלו על ידי הכותבות ירוכזו כאמור לאחריהן (שלב ג'). זאת, כדי להאיר את הניתוח הרוחבי של הסיפורים המשקף את כלל נקודות   התצפית שנגזרו מן הניתוח במענה לשאלת המחקר  ולרכזן במסגרת המותאמת  למאמר.
 
חשוב לציין, כי  העבודה הנוכחית אינה עוסקת בנושא הבחירה המקצועית במסלול החינוך המיוחד ואין זה עיקר עניינה. הנושא, כשלעצמו,  יקבל התייחסות מעצם היותו הסוגיה הנחקרת בשתי העבודות  הנרטיביות של ליאת ושל ציונה.  
 
במענה לשאלת המחקר יתואר אופן  יישומו של המודל במסלול חקר עצמי אישי בשלביו השונים, כפי שבאו לידי ביטוי בעבודתה של ליאת.

1. "מסלול חקר עצמי-אישי" - השלב הראשון: ניתוח בין- נרטיבי רוחבי

להלן שלוש שרשרות נרטיבים אישיות שהפיקה ליאת בתהליך מיון הסיפורים  שכתבה.
השרשרת האישית הראשונה כוללת שלושה סיפורים, השרשרות האישיות השנייה והשלישית כוללות כל אחת שני סיפורים. בסך הכול כוללות שלוש השרשרות שבעה סיפורים שמוינו בתהליך הניתוח לשרשרות נרטיבים אישיות ושוימו על ידי ליאת על-פי הבולטות שלהם. כל אחת מן השרשרות קיבלה בתהליך הניתוח שם המייצג  בעיני המספרת את נקודת התצפית המשותפת של הסיפורים שנשזרו בה. כלל נקודות התצפית מהווה מענה לשאלת המחקר של ליאת שהייתה: "מה הם המניעים שהביאו אותי לבחור במקצוע ההוראה במסלול החינוך המיוחד?

שרשרות נרטיבים אישיות
 
שרשרת מס' 1 - "לא קלה הדרך"

  • סיפור מס' 1 – "הרישיון בידנו"
  • סיפור מס' 2 – "מי אמר שלסבתא אין גלגלים?"
  • סיפור מס' 3 – "תקועה"

שרשרת מס' 2 "אתגר"

שרשרת מס' 3 - "לא טוב היות האדם לבדו"

 

2. "מסלול חקר עצמי-אישי" - השלב השני: ניתוח תוך-נרטיבי של סיפורי השרשרת

במסלול "חקר עצמי-אישי" חקרה ליאת  בעבודתה הנרטיבית את מניעיה לבחור בהכשרה במסלול החינוך המיוחד ובכך נחשפה לזהותה העצמית והמקצועית. היא עשתה זאת באמצעות הרכבת שלוש שרשרות נרטיבים אישיות. את  השרשרת הראשונה כינתה בשם: "לא קלה הדרך", וזו עסקה בקשייה האישיים כילדה ונערה ובזיקתם לבחירתה במסלול החינוך המיוחד כמסלול התמחות. מסקנתה משרשרת זו  כפי שהובעה בעבודתה הסמינריונית תוארה במשפט:  "שלושת הנרטיבים בשרשרת  מתארים אירועים הכוללים חוויה של קושי ושונות של הכותבת, אשר התרחשו בילדותה ונעוריה. ניתן להסיק שחוויות הילדות והנעורים של הכותבת השפיעו מאוד על בחירתה המקצועית"... אחת  הסיבות שהביאו את הכותבת לבחור בחינוך המיוחד כמקצוע היא העובדה שהכותבת מבינה את תחושת השונות והחריגות". מעניינת התייחסותה אל עצמה בגוף שלישי בניתוח, מה שמלמד על  המרחק שבחרה לקחת  מן הסיפורים בבואה לנתחם.
 
השרשרת השנייה קיבלה את השם: "אתגר"  ועסקה ביחסה של הכותבת אל ילדים בעלי קשיים מיוחדים. מסקנתה משרשרת זו הייתה: "ככל הנראה דווקא בגלל שונותם של הילדים, נמשכה אליהם הכותבת ומרגישה חיבור מיוחד אליהם וצורך לעזור להם", ואילו  מן השרשרת השלישית שכונתה בשם: "לא טוב היות האדם לבדו" ועסקה בסיפורי בדידותה של ליאת כבת יחידה הסיקה: "היום כשאני חושבת על השנים האלו של ילדותי, אני מבינה שהייתי בודדה, ואולי לכן בחרתי במקצוע ההוראה. רציתי להיות מוקפת בילדים".
 
בניתוחה את שלוש השרשרות האישיות האירה ליאת שלוש נקודות תצפית בהקשר לזהותה ולבחירתה המקצועית וחשפה את חוויות הילדות והנערות בהיבט הרגשי שלהן כחוויות מעצבות ומשפיעות על מסלול בחירתה המקצועית. בהמשיכה לדבר בגוף שלישי כתבה: 
"ההתנסויות של הכותבת היו מאוד משמעותיות עבורה. ניתן לומר שהתנסויות מעשיות לאורך החיים משפיעות מאוד על הבחירה המקצועית. הכותבת רצתה לפצות את עצמה על תחושת הבדידות של ילדותה ועל העובדה שחיה כבת יחידה במשפחה קטנה. כמו כן, ניתן להתייחס אל היות הכותבת בת יחידה כסוג של שונות וחריגות, כי לרוב הילדים בני גילה יש אחים. ייתכן שבעקבות תחושת שונות וחריגות זו, היא בחרה ללמד ילדים בעלי חריגות מסוימת. היא חשה אמפתיה כלפי ילדים השונים במובן מסוים מהנורמה (כפי שהיא הייתה בילדותה)".
 
להלן תרשים מס' 1, המרכז ומציג את מניעיה האישיים של ליאת, כפי שהיא למדה אותם מתוך ניתוח שרשרות הנרטיבים האישיות שהפיקה במענה לשאלת המחקר. תרשים זה מסכם את הניתוח האינטר-נרטיבי והתוך-נרטיבי של כל אחת מן השרשרות שהפיקה. 

3. השלב השלישי: סיכום וריכוז הממצאים בייצוג גרפי

 

תרשים מס' 1 : שרשרות נרטיבים אישיות - מניעים לבחירתי במקצוע ההוראה במסלול החינוך המיוחד - ליאת

תרשים 1
בהמשך עבודתה, בפרק המסקנות, נימקה ליאת את תרומתו של מסלול חקר עצמי-אישי: "אוכלוסיית המחקר שלי היא אני, עצמי.  בחרתי לבצע ניתוח של שרשרת נרטיבים אישית. בחרתי לחקור דווקא את עצמי, מפני שלדעתי, חשוב מאוד שהאדם ידע מדוע הוא מבצע את הבחירות שלו, חשוב שהאדם יבין את המניעים שהביאו אותו לבחור את בחירותיו. לדעתי, אם אבין מדוע בחרתי במקצוע זה, הדבר יסייע לי להיות מורה טובה יותר ויפחית שחיקה במהלך העבודה השוטפת. בעת קושי במהלך העבודה אוכל להיזכר במניעים שהביאו אותי לבחור במקצוע ואשאב מהם כוח. בנוסף בחרתי להתמקד דווקא בי במחקר, מפני שרוב המחקרים (בעיקר המחקרים הכמותיים) מתמקדים באוכלוסייה רחבה ולא באדם אחד, ולכן חשבתי שיהיה זה מעניין ומקורי להתמקד במחקר באדם אחד (בי). כמו כן אני חושבת שניתוח של שרשרת נרטיבים אישית הוא התנסות מרתקת, המהווה סוג של "טיפול עצמי" וייתכן שהתנסות זו תסייע לי להגיע לתובנות חשובות לגבי עצמי".
 
בסיכום עבודתה התייחסה ליאת למסקנותיה, תוך שהיא סוגרת מעגל עם מסקנות העולות מן הספרות המקצועית.
 
"לאחר ניתוח שלוש השרשרות, אני חשה שהגעתי לתובנות חשובות לגבי עצמי ובחירתי המקצועית.  אני מאמינה שניתן להסיק משלוש השרשרות מסקנות גם לגבי הכלל.
ראשית כול, הגעתי למסקנה כי חוויות ילדות ונעורים משפיעות מאוד על הבחירה המקצועית. האדם בבגרותו מנסה לפצות את עצמו על חסכים שונים שמהם סבל בילדותו. לעתים הפיצוי בא לידי ביטוי בבחירה המקצועית. חוויות ילדות ונעורים הן משמעויות מאוד עבור כולנו. לעתים האדם אינו מודע כלל להשפעה של חוויות ילדות על אופן ההתנהלות של חייו הבוגרים. באמצעות כתיבת זיכרונות הילדות שלי, הבנתי לפתע, עד כמה חוויות ילדות הן משמעותיות ומשפיעות על הבחירה המקצועית ועל האופן שבו האדם בוחר לנהל את חייו. מסקנה זו מאששת את דבריה של יניב (2005), המצביעים על כך שההיסטוריה האישית של המטפל, חיפושו אחר זהות וחוויותיו במשפחת המוצא הם מרכיב חשוב בהחלטתו להפוך למטפל, זאת בהתאם לגישה הסוציולוגית, על-פי דבריה של מאור (1991), גורמים סביבתיים משפיעים וקובעים את מהלך חייו של הפרט ובתוך כך גם את החלטותיו בנוגע לבחירה מקצועית. בחירת מקצוע מושפעת בעיקר מהסביבה שבה גדל הפרט ולה היה חשוף".
 
ליאת מגיעה לתובנות באשר לבחירתה במסלול החינוך המיוחד ואותן היא אף מעגנת בספרות המקצועית. היא מאירה את הזרקור לחוויות ילדות ונעורים כמרכיב חשוב  בעיצוב זהות ובבחירה מקצועית בתחום הטיפול. היא מייחסת  חשיבות רבה לחשיפתם של מניעים לבחירה מקצועית ומאירה את עצם חשיפתם והבנתם של מניעים אלה כמקור לשאיבת כוח   ולהפחתת שחיקה בעבודתה בעתיד.

 

4. "מסלול חקר האחר-משותף"

מסלול "חקר האחר-משותף" אפשרי ליישום בשני אפיקים. האחד הוא האפיק שבו החוקר בוחן את שאלת המחקר שלו באמצעות נרטיבים של משתתפים שונים, המהווים את אוכלוסיית המחקר ושאיתם הוא עשוי לקיים שיח נרטיבי לפי הצורך. השני הוא אפיק שעשוי להזמין שיתופי פעולה בין מורים-חוקרים שונים, המעוניינים לחקור בצוותא סוגיית מחקר זהה.
 במאמר זה הובאה עבודתה של ציונה, שעשתה שימוש בנרטיבים של משתתפים שונים ויישמה מסלול חקר האחר-משותף. במסלול "חקר האחר-משותף" נחקרה שאלת הבחירה במסלול החינוך המיוחד באמצעות שרשרות נרטיבים משותפות. ציונה, מרכזת בתפקידה, ניתחה ומיינה נרטיבים שכתבו 15 מורות שונות מאזור הצפון, שהיא הדריכה בחינוך המיוחד, על אודות בחירתן המקצועית.
 
 בשלב הראשון נערך ניתוח רוחבי של הסיפורים שכתבו משתתפות המחקר שלה לשרשרות נרטיבים משותפות. ציונה מיינה את הסיפורים  לפי נקודות תצפית ולפי רעיונות משותפים שעלו  בהם ביחס למניעי הבחירה לעבודה במסלול החינוך המיוחד. לאחר מכן בוצע ניתוח תוך-נרטיבי על כל אחת מן השרשרות כדי לעגן את נקודת התצפית המשתקפת מהן.
 
 להלן תרשים מס' 2, המציג מניעים של מורים לעבודה בחינוך המיוחד, כפי שעלו משרשרות נרטיבים משותפות. שרשרות נרטיבים אלו הופקו במענה לשאלת המחקר של ציונה: מה הם מניעיהם של מורים לבחירתם במסלול החינוך המיוחד כפי שהם משתקפים בנרטיבים שלהם.
תרשים זה  מהווה את השלב השלישי של הניתוח, שבו סוכמו ורוכזו הממצאים בעזרת ייצוגם הגרפי.
 

תרשים מס' 2 : שרשרות נרטיבים משותפות - מניעיהם של מורים לבחירה במסלול החינוך המיוחד - ציונה
תרשים 2

 

ניתן ללמוד מעבודתה של ציונה כי, כל אחת מן השרשרות שנותחה האירה נקודת תצפית מסוימת בהתייחס לבחירתן המקצועית של המספרות. השרשרת המשותפת הראשונה "יש לי חלום"  כללה ארבעה סיפורים של מספרות שונות והאירה את המניע לבחירה במסלול החינוך המיוחד כתחושת שליחות וייעוד של הכותבות. במשפטים הבאים נימקו הכותבות את בחירתן במסלול: "הבחירה בחינוך מיוחד היא בשבילי התגשמות השאיפות והחלומות שלי. אני רואה בעבודה עם ילדים מיוחדים סוג של שליחות"; "אני יודעת שזה הייעוד שלי בחיים"; "תמיד ידעתי שאהיה מורה לילדים עם צרכים מיוחדים, אני מרגישה שזהו הייעוד שלי בחיים"; "היה לי ברור שאלמד חינוך מיוחד".
השרשרת המשותפת השנייה כללה שלושה סיפורים וניתן לה השם: " הילד הזה הוא אני". בדומה לשרשרת האישית של ליאת, האירה שרשרת זו את הקשיים האישיים של המורות ואת עובדת היותן לקויות למידה כמניע לבחירתן במסלול החינוך המיוחד.  בשרשרת זו העידו המספרות על לקות הלמידה שלהן באומץ ובבהירות וביטאו את רגשותיהן בכנות שהצביעה על אמינות:  "התלמידים לעגו לי והסטיגמה רק הלכה והחמירה את מצבי"; "מה אתם רוצים ממנה, הרי היא לקוית למידה?!" כתבה האחת, ואילו המורה האחרת כתבה:
"בכיתה ד' התקשיתי בלימודים והרגשתי כל כך שונה משאר התלמידים. לא הצלחתי להבין מה רוצים ממני,  תמיד נכשלתי,  היה לי קשה מאוד ללמוד";  "היא לא תוכל ללמוד, היא לא תוכל לעשות בגרות"; ואילו השלישית כתבה: "הסטיגמה החמירה את מצבי".
ציונה מסכמת את ממצאיה בהתייחסה לשרשרת זו במשפט הבא:
"התחושות שליוו את המורות לאורך שנים צפות ועולות, הסיפורים מלווים בתחושות פנימיות חזקות, תחושות של  שוני, היבדלות משאר התלמידים בכיתה, חוסר אונים ולעג שספגו מהחברה".
והמסקנה העולה באשר לבחירתן המקצועית של המורות משתקפת בדבריה של המורה שכתבה:
"הלכתי ללמוד הוראה מתוך רצון לנסות להבין ולהקל על אותם תלמידים לקויים כמוני. אני רואה בהוראה בחינוך מיוחד את היעד האישי שלי ובכל ילד וילד אני רואה את עצמי. לכן החלטתי ללמוד חינוך מיוחד. אני חושבת שאני אוכל להבין את הילדים טוב יותר ולחזק אותם מבחינה רגשית. אני גאה ורוצה להראות לכולם שגם אותם מתקשים כמוני יכולים להצליח עם רצון  והרבה הבנה ואהבה".
 
השרשרת המשותפת השלישית שכונתה "קשר משפחתי" כללה ארבעה סיפורים של מורות שבחרו בחינוך המיוחד בעקבות הולדת בן, בת או קרוב משפחה עם חריגות והזקוק למסגרת  של חינוך מיוחד. הכותבות סיפרו את סיפורן האישי  והאינטימי בצורה נוגעת ללב ושיתפו את הקורא בהתמודדות האישית ובמניעים שהביאו אותן לבחור ללמד בחינוך המיוחד. המניע המשותף להן הוא רצון לדעת וללמוד כיצד להתמודד עם הבעיות של בן המשפחה עם החריגות. 
 
השרשרת המשותפת הרביעית שקיבלה את השם: "אני ואתה נשנה את העולם" כללה ארבעה סיפורים של מורות ממגזרים תרבותיים שונים (מן המגזר הדרוזי והבדווי). ניתוחה של שרשרת זו שיקף אצל הכותבות מניע חברתי המכוון לשינוי ולשיפור יחס החברה לשונים. על רקע אירועים של דחיית ילדים עם לקויות מצד החברה ועל רקע היות חלק מן הכותבות מורות מן המגזר הבדווי, שם תופעת הילדים עם לקויות גדולה, דבריה של אחת המורות ממגזר זה משקפים את הרעיון המשותף של  סיפורי השרשרת:
 
"אני בחרתי דווקא בחינוך מיוחד כי בכפר שלנו לא אוהבים את הילדים שיש להם בעיות, כמו מפגרים או בעלי לקויות למידה. האנשים חושבים שאלו ילדים שעושים [שמביאים] עונש להורים שלהם, ההורים מתעלמים מהם ומהצרכים שלהם, משאירים אותם בבית ולא שולחים אותם לבית הספר. [זה] לא בגלל שלא אוהבים אותם, אלא  כי לא יודעים איך לטפל בהם ומתביישים  שיש להם ילד כזה. הילדים האלו לא מטופלים ולא מקבלים את מה שמגיע להם כי בכפר אין בית ספר לחינוך מיוחד ואי אפשר לשלוח אותם לבתי ספר מיוחדים בסביבה, גם בגלל השפה וגם כי ההורים מתנגדים.
אני החלטתי ללמוד חינוך מיוחד כדי לעזור לילדים האלו ולשפר את החברה שלנו בכפר, אני חושבת שזה לא בסדר להזניח את הילדים האלו בגלל אמונות טפלות או בגלל שלא יודעים איך לעזור להם".
 
שרשרת זו, אם כך, מבטאה את הרעיון של בחירת מסלול החינוך המיוחד מתוך רצון של המורות לשנות את יחסה  של החברה לשונים ולהעניק טיפול הולם לתלמידי החינוך המיוחד במגזרים שלהם.

קיוונים אקדמים