דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי

​שרשרות נרטיבים כמודל ללימוד ולחקר בהכשרת מורים

מודל שרשרות הנרטיבים

א. הרקע לצמיחתו של מודל השרשרות - מן המעשה אל התאוריה

עבודת מחקר קודמת שלי בחנה את שאלת תרומתן של מתכונות כתיבה לתהליכי חשיבה רפלקטיביים של מורים ביחס להתנסותם המעשית (פריצקר, 2000). כמנחת סדנה נרטיבית, עלתה השאלה, כיצד אנתח סיפורים רבים ואייצגם במחקר אחד כך שניתוחם ישקף, בין השאר, התרחשויות  אותנטיות שאירעו בסדנה ושיש להן זיקה לשאלת המחקר. בסדנה זו הופקו למעלה ממאה סיפורים, והיה עליי לנתחם כדי לבחון את תרומתה של הפעילות הנרטיבית לתהליכי חשיבה של סטודנטים ביחס להתנסויותיהם המעשיות.
 
חשתי קושי אמיתי בעצם ההתמודדות עם ניתוחם וארגונם של נתונים בלתי-מסורתיים  רבים ומסתעפים  כמו נרטיבים. השיחות על אודות הסיפורים היו מבחינתי אף הן חומר רלוונטי וחיוני לניתוח. הן אצרו משמעויות  נוספות, עשירות ורלוונטיות לשאלת המחקר. עם זאת, התלבטתי לא מעט בשאלה כיצד נכון יהיה לארגן כמויות רבות ומצטברות של סיפורים ושל שיח נרטיבי. העושר היה רב מחד גיסא, אך היווה מכשול מאידך גיסא. ימים ארוכים עברו בלא שהיה לי מענה. לא ידעתי כיצד אעגן  במחקר מציאות מסתעפת שהצמיחה הפעילות הנרטיבית. חשתי קושי אמיתי בהעברת אותה מציאות שהיו טמונות בה משמעויות שונות,  מצטלבות ומסתעפות בזיקה לתהליכי חשיבה של פרחי הוראה  ביחס להתנסויותיהם המעשיות.
 
בניסיונותיי למצוא פתרון, ניסיתי להתחבר למציאות העשירה שחוויתי בסדנה ואל הקושי לבטאה, תוך שאני מנסה לצייר לעצמי את ההתנסויות וההתרחשויות שאירעו בה. במהלך ניסיונותיי החוזרים לבטא את אשר התרחש, הצטיירה בעיניי  המציאות הנרטיבית כשיט בים של סיפורים וכצלילה במעמקי השיח הנרטיבי שהתעורר בעקבותיהם. לעתים התחברו הסיפורים זה לזה מבחינת נקודת התצפית שלהם ולעתים נפרדו ונתפצלו זה מזה.  מציאות זו סייעה בהולדתו של  המונח "שרשרות נרטיבים". מונח  שענה על צורך מתודולוגי שבו היה עליי להכיל ולנתח נרטיבים רבים שהיוו נתוני מחקר מסתעפים מצד אחד ומצד אחר, ביטא המונח "שרשרת נרטיבים" תיאור של מציאות שחוויתי  בהנחייתי  את הסדנה  הנרטיבית.
 
זה שנים אני מנחה  סמינריונים  נרטיביים במכללה להכשרת מורים, שמשתתפיהם הם פרחי הוראה ומורים ממגזרים שונים, המצויים בשלבים שונים של התפתחותם המקצועית. המשתתפים מספרים וכותבים את סיפורי ההתנסות שלהם במסגרות השונות, ביחידים, בזוגות ובקבוצות. 
במהלך השנים האחרונות  פותח מודל  שרשרות נרטיבים בשל הצורך לתת מענה מתודולוגי למחקר מרובה נרטיבים. נעשה שימוש במודל השרשרות בעבודות מחקר של סטודנטים להוראה ומורים המשתתפים בסמינריון. כחלק מחובותיהם מתבקשים המשתתפים להתחבר אל ניסיונם המעשי  ולהפיק ממנו  נושא    למחקר. ההנחיה הניתנת למשתתפים היא לחשוב על נושא שמטריד ומעסיק אותם במיוחד, ולחקור אותו בעבודתם הנרטיבית באמצעות מודלים נרטיביים המשרתים את שאלת המחקר שניסחו.
 
מודל שרשרות הנרטיבים המוצע בעבודה זו מבוסס על הגישה הנרטיבית המניחה, כי יש לראות בניסיון המעשי מקור ומשאב ללימוד ולחקר. יש לצאת ממנו לשאלת המחקר שתיחקר באמצעות סיפורי התנסות וניתוחם. במקביל מתבקש הלומד לסקור את הספרות  המקצועית בנושא שביקש לחוקרו  וללמוד את ממצאי המחקרים והתובנות שעלו מהם. עליו לחדד את ההבחנה בין שאלת המחקר שבחר לבין השאלות הנדונות בספרות המקצועית שלמד בנושא. תוך כדי לימודו את הספרות המקצועית והבהרת הנושא שיחקור, הוא משפר ומלטש את ניסוחה של שאלת המחקר שלו. כך מקבלת השאלה מיקוד בנושא המיוחד שמטריד את הכותב ושצמח מניסיונו המעשי-אישי. שאלת המחקר עולה אפוא מתוך השיח הפנימי שהכותב מנהל עם ניסיונו.
 

ב. תיאור המודל ויעדיו

הרעיון שבמוקד המודל המוצע הוא הפקתן של שרשרות וחוליות נרטיביות, שבאמצעותן מתחברים הכותבים אל ניסיונם האישי-מעשי ומשתמשים בו כמשאב ללימוד ולחקר. המודל מציע שרשרות משני טיפוסים עיקריים: "שרשרת נרטיבים משותפת" ו"שרשרת נרטיבים אישית". שרשרת נרטיבים משותפת היא שרשרת המורכבת מסיפורי התנסות של מורים שונים על אודות הנושא הנחקר, שניתוחם מאיר נקודת תצפית  מסוימת במענה לנושא. שרשרת נרטיבים אישית מורכבת מסיפוריו של מורה יחיד, המייצגים נקודת תצפית אישית לשאלה הנחקרת.
 
במקרה הראשון (שרשרת נרטיבים משותפת), המורה-החוקר "אוסף" נרטיבים שכתבו מתנסים שונים, או שמורים אחדים חוברים יחדיו לכתוב סיפורי התנסות  משלהם, שאותם הם מרכיבים לשרשרת או לשרשרות משותפות אחדות. דרך השרשרות המשותפות נבחן ונחקר  לחוד ובצוותא הנושא שמטריד את הכותבים מנקודות תצפית אחדות. במקרה השני (שרשרת נרטיבים אישית), המורה-החוקר כותב נרטיבים אישיים וחוקר סוגיה שמטרידה אותו. בשני המקרים, המורים-החוקרים מעורבים בתהליכי כתיבה של סיפורי התנסות, בשיח נרטיבי, במיון ובניתוח  סיפוריהם לשרשרות נרטיבים, העשויות להציג מענה רב-כיווני לסוגיה המחקרית המעניינת והמאתגרת אותם.
 השרשרות משוימות תוך כדי תהליך המיון בעזרת הבולטות של הסיפורים (Blumenfeld, 1995) ואליהן נלוות במהלך הניתוח, לפי הצורך, חוליות נרטיביות (פריצקר, 2000), שהן חלקי שיח נרטיבי המתועדים בין המשתתפים על אודות עניינים שעלו בנרטיבים. החוליות נועדו להשלים את התמונה המקיפה של הפעילות הנרטיבית במענה לסוגיה הנחקרת.
 
יעדיו של המודל הם בשלושה מישורים: התרבותי-חברתי, הלימודי והמחקרי. במישור התרבותי-חברתי, המודל מייצר תרבות שיח נרטיבית, שמטבעה יוצרת מרחב אינטימי, שיש בו כדי להרחיב את קשת הפרספקטיבה בהתייחס להיבטים קוגניטיביים ואפקטיביים של התנסויות מעשיות.  במישור הלימודי, המודל מציב את הניסיון המעשי של המתנסה בהוראה כמקור ללימוד ולחקר עצמי ושיתופי של נושאים שלמורה יש עניין  מיוחד להעמיק את לימודו בהם. בכך יש משום מענה לרעיון של פרקיסון  (Parkison, 2008), שלפיו יש לאפשר למורים לנוע מן התפיסה של זהות  כגורם קבוע ובלתי-משתנה של העצמי אל תפיסת  הזהות כבחירה של העצמי. במישור המחקרי מוצע מענה מתודולוגי למחקר מרובה נרטיבים, כפי שיתואר בפרק הבא. 

 

ג. אופן יישומו של המודל

המתודולוגיה המחקרית המיושמת במודל השרשרות מציגה שתי נקודות התייחסות, האחת, ניתוח בין-נרטיבי (אינטר-נרטיבי) והאחרת, ניתוח תוך-נרטיבי (אינטרה-נרטיבי). הניתוח האינטר-נרטיבי נשען על  מודל  "ניתוח של נרטיבים" של פולקינגהורן (Polkinghorne, 1995), שלפיו מופקות קטגוריות פרדיגמטיות על ידי זיהוי רעיונות כלליים מתוך הנרטיבים שנאספו. בשלב זה, הניתוח משקף את בחינתם של היחסים בין הנרטיבים ובאמצעותו מופקות שרשרות נרטיבים. הניתוח התוך-נרטיבי עושה שימוש בקריטריונים נרטיביים אקלקטיים, שיש בהן כדי לשרת את מטרת החקירה (פריצקר, 2000), ובאמצעותם מנותחות שרשרות הנרטיבים. המתודולוגיה הזו עשויה לתת מענה למחקר מרובה נרטיבים, שבו שאלת ההכלה של נתונים נרטיבים רבים  וארגונם היא שאלה מורכבת ורבת-משקל. 
 
הניתוח האינטר-נרטיבי משרת  את השאלות המתודולוגיות הבאות: כיצד ניתן לייצג כמות מרובה של נרטיבים במחקר אחד בלי לעמעם את ממצאיו? כיצד ניתן לארגן נרטיבים שלמים (ולא חלקים מהם) ולשזור אותם כנתונים בגוף המחקר כך שייצגו תמונה אותנטית של ההתנסויות המתוארות? כיצד ניתן לנתח נרטיבים רבים באופן כזה שניתוחם ייצג נקודות תצפית שונות לסוגיה הנחקרת? שרשרות הנרטיבים מסייעות במימד הארגון של נרטיבים רבים מחד  ובמימד ניתוחם מאידך.
 
בניתוח התוך-נרטיבי נעשה שימוש בקריטריונים נרטיביים אקלקטיים הנבחרים בזיקה לשאלת המחקר. ביניהם: בולטות (Saliency), אמינות  (Blumenfeld, 1995) (Fidelity),  תפניות (Turn points)
  (Cortazzi, 1993), שימוש בתיאורי רגש, מטפורות, כינויי גוף, פעלים ותיאורי זמן. מטרתו של הניתוח התוך-נרטיבי היא לעגן את נקודת התצפית של השרשרת בסיפורים שנשזרו בה. שני כיווני הניתוח - האינטר-נרטיבי והתוך-נרטיבי - מאירים את תרומתם של הנרטיבים במישורים ובכיוונים רבים ככל האפשר כדי להימנע  מתוואי אחיד ובלתי-מסתעף של ניתוח.
 
על פי המודל המוצע מאורגן ומיושם ניתוח הממצאים בשלושה שלבים.
בשלב הראשון, הבין-נרטיבי, מיושם ניתוח רוחבי שעיקרו מיון הסיפורים לשרשרות ושיומן של השרשרות על-פי נקודת התצפית והרעיון המשותף הבולט בכל אחת מהן. 
בשלב השני מיושם ניתוח תוך-נרטיבי  של סיפורי השרשרות ומוצג פיזית לאחריהן. בשלב זה מוארת בתהליך הניתוח נקודת התצפית של השרשרת במענה לשאלת המחקר של החוקר, ומעוגנת בניתוח העושה שימוש בקריטריונים נרטיביים אקלקטיים.
בשלב השלישי, בתום הצגת השרשרות וניתוחן, נערכים ריכוז וסיכום הממצאים המשקפים  את כלל נקודות התצפית שנגזרו מן הניתוחים של השרשרות שהופקו. ריכוז הממצאים מוצג בלוח, וניתן אף לערוך לו ייצוג גרפי.
שלושת השלבים  מהווים את  תהליך ניתוח הממצאים ובבסיסם מודגש קריטריון האמינות, שנועד להציג את קולם של המספרים ביחס לנושא הנחקר.
 
להלן שני איורים ולוח מס' 1, המאירים את שלושת שלבי הניתוח של מודל השרשרות ולאחריהם לוח מס' 2, המתאר את השלבים של הניתוח על מאפייניהם.

שלב א' - ניתוח אינטר-נרטיבי - מיון הסיפורים לשרשרות
 
 

לוח מס' 1: שלב ג' - ריכוז וסיכום הממצאים דוגמת לוח עם שלוש שרשרות
השרשרת
(שם השרשרת)
שמות הנרטיבים תמצית הנרטיב הבולטות של השרשרת נקודת התצפית במענה לשאלת המחקר
       
   
   
   
השרשרת
(שם השרשרת)
       
   
   
   
השרשרת
(שם השרשרת)
       
   
   
   

לוח מס' 2 - מאפייני שלבי ניתוח של מודל שרשרות הנרטיבים
אפיון  שלב הניתוח קריטריונים תהליך הניתוח ואופן הצגתו
  1. ניתוח בין-נרטיבי (אינטר-נרטיבי)
בולטות
  1. מיון הסיפורים לשרשרות על-פי נקודת התצפית המשותפת בהם
  2. הצגת כל שרשרת כרצף סיפורים  ושיומה על -פי הבולטות המסתמנת מן הסיפורים
  1. ניתוח תוך-נרטיבי (אינטרה-נרטיבי)
 קריטריונים אקלקטיים בזיקה לשאלת המחקר
  1. ניתוח סיפורי השרשרת  על-פי קריטריונים שנבחרו  בזיקה לשאלת המחקר וכדי לעגן את  נקודת התצפית המשותפת ולבססה בטקסט הנרטיבי
  2. הניתוח של כל שרשרת מוצג פיזית בסיומה
  1. ריכוז וסיכום הממצאים
שימוש בקריטריונים שיושמו בשלבים הקודמים של הניתוח כדי להדגיש את עיקרי הממצאים. שיקוף כלל נקודות התצפית  של השרשרות שהופקו במענה לשאלת המחקר הממצאים מוצגים בלוח ו/או בייצוג גרפי.

 

ד. מתכונת כתיבה - כלי מחקרי להפקת נרטיבים כתובים

מתכונת כתיבה (פריצקר, 2000) היא כלי מחקרי שפותח לטובת מחקר מרובה נרטיבים. כלי זה מוגדר כמסגרת הנחיה רגישה, שהחוקר מחבר כדי לחלץ  ממשתתפי המחקר את סיפורי ההתנסות שלהם על אודות הנושא הנחקר. פיתוחו של כלי זה עלה מן הצורך המעשי  שטמון היה בחששם של סטודנטים מכך שלא יוכלו  לגייס משתתפים ולשכנע אותם להקדיש מזמנם לכתוב סיפורים לטובת מחקרם, או חשש שמא הסיפורים שייכתבו לא ישרתו את שאלת המחקר.
 
יש לזכור שמצב שבו נקרא משתתף המחקר לספר באופן חד-פעמי סיפור מתוך ניסיונו  ולהעלותו על כתב הוא מצב שנדרשים לו פתיחות, אך גם אמון במי שעתיד לעשות בסיפור שימוש לצרכים מחקריים. מצב זה שונה מריאיון, שבו עומדת לרשות המרואיין מסגרת זמן ממושכת יחסית, שבה המראיין עושה כמיטב יכולתו להקשיב למרואיין, ובתוך כך הוא יוצר  מרחב אינטימי ומוגן, הדרוש להצמחת הריאיון.
 
קיימות סיבות שונות שבעטיין יתקשו משתתפים לספר את סיפוריהם החל מקשיי חשיפה, אינטראקציות מעכבות בין חוקרים לבין נחקרים שאינן מניבות שיתופי פעולה, חשש מן השימוש שייעשה בסיפור ועוד. במקרים אלה שואל החוקר את עצמו: "כיצד אפנה אל המשתתפים ואניע אותם לחלוק עמי את ניסיונם בנושא?" ואכן בבואנו לחקור נושא כלשהו באמצעות נרטיבים של משתתפים שונים, אנו מצויים בסיטואציה מחקרית שבה לא תמיד אנו בטוחים בעצם יכולתנו להניע משתתפים לכתוב את סיפוריהם, במיוחד כשמדובר בנושאים רגישים שונים.
 
חשתי בצורך בפיתוחו של כלי זה במודל השרשרות. מודל זה עושה שימוש בנרטיבים רבים שמשתתפי המחקר כותבים. החוקר מבקש מן המשתתפים, בדרך כלל באופן חד-פעמי, לכתוב סיפור התנסות על אודות נושא שהוא מתעתד לחקור. עליו להניע את המשתתפים  לכתוב את סיפוריהם ולהיפרד מהם בהבנה שהם ישרתו את שאלת המחקר שלו.
 
פיתוחן של מתכונות כתיבה צמח, אם כך, על רקע התלבטויות וקשיים שנחשפתי אליהם כשהנחיתי סטודנטים בכתיבת עבודות נרטיביות ובעבודתי המחקרית. במהלך ניסיונותיי לסייע בידי סטודנטים להניע את המשתתפים לספר את סיפוריהם ואף להעלותם על כתב, למדתי שמתכונת כתיבה רגישה ומתוכננת בקפידה בזיקה לנושא הנחקר עשויה להכשיר את הקרקע ולהמריץ את המשתתף לספר את  סיפורו לא רק בעל-פה, אלא אף להעלותו על כתב בספונטניות, ללא חשש ובידיעה שהוא "נפרד" ממנו לטובת המחקר.
 
עקרונות שיש לשמור עליהם בכתיבתה של מתכונת כתיבה רגישה הם: העצמת ניסיונו  המעשי-אישי של המספר באופן שיחוש מתוך ניסוחה של המתכונת, שכחוקרים אנו מעריכים את ניסיונו  ומתכוונים באמת ובתמים ללמוד ממנו כמתנסה. עיקרון נוסף הוא ניסוח המתכונת באופן בלתי-מוטה מצד אחד, כך שניתן יהיה להפיק ממנה סיפור שישרת את שאלת המחקר, מצד אחר. והעיקרון השלישי הוא שמירה על פרטים חסויים של הכותבים. שמירה על עקרונות אלה עשויה להניב מתכונת שתניע את הכותב להתחבר לניסיונו המעשי ולהשיח ממנו גם על אודות נושאים רגישים, שבדרך כלל אינם קלים לשיחה. 
 
על פי רוב נדרשת בחינה מקדימה של המתכונת כדי להעמידה במבחן הפקת הסיפורים הרלוונטיים לנושא. מצב זה, כשלעצמו, עשוי להצמיח תיקונים ושיפורים במתכונת עד לניסוחה של המתכונת האופטימלית שתסייע לחוקר להפיק את הנרטיבים  ההולמים את חקר הנושא. להלן, דוגמת מתכונת כתיבה, ששירתה את ציונה במסלול חקר האחר.
 

שלום רב,
הנושא של בחירה במסלול החינוך המיוחד מעניין אותי, ואני מבקשת ללמוד  ולחקור אותו בעזרתך ומניסיונך.
אודה לך אם תשתפי אותי בסיפור משלך שיתאר את המניעים/ הסיבות/ הגורמים המשמעותיים שהביאו אותך לבחור במסלול החינוך המיוחד.
אנא, כתבי סיפור אישי, שיהיה  בעל מבנה של פתיחה, גוף וסיום, ושתהא שזורה בו עלילה.
נא תני שם לסיפורך , שיבטא את המניע העיקרי לבחירתך במסלול החינוך המיוחד.
פרטייך האישיים יישארו חסויים ולא ייעשה כל שימוש בהם.
אני מודה לך מראש על שיתוף הפעולה.
בברכה,
ציונה                    
 

 

קיוונים אקדמים