דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי

מודלים של מרכָּזי תקשוב במכללות להכשרת מורים

מתודולוגיה

מחקר זה הוא איכותני במהותו ומבוסס על גישת התיאוריה המעוגנת בשדה. אוכלוסיית המחקר כללה מרואיינים הקשורים למרכזי התקשוב בשלוש המכללות, אשר קיבלו תקצוב במסגרת יוזמה של המל"ג בשנים 1999-2001. רואיינו שלושת רכזי התקשוב במכללות שהשתתפו במחקר, שני ראשי מרכזי תקשוב בעבר, וארבעה אנשי צוות השייכים למרכזי התקשוב בהווה. בסך הכול, התראיינו 15 מרואיינים, בהם 6 גברים ו-9 נשים. רוב המרואיינים בעלי תואר שלישי.


שלושת מרכזי התקשוב לא היוו מדגם מייצג של צוותי תקשוב. ההתמקדות במרכזי התקשוב שנחקרו נועדה לבחון תהליכים ומודלים שהתפתחו בעקבות הזרמת תקציבים ייחודית בתקופה שצוינה, ולבדוק אם וכיצד התחברו לתשתית קונספטואלית קיימת. המכללות לחינוך שנחקרו נחשבות מובילות בתחום שילוב טכנולוגיות מידע ותקשורת בחינוך ושייכות למגזר היהודי הממלכתי. בחירת אנשי צוות המרכזים שרואיינו נעשתה לפי מספר קריטריונים, בהם ההסכמה להתראיין, הרלוונטיות למחקר ומרכזיות הדמות במכללה בתחום התקשוב. רואיינו אנשי סגל שהיו בעלי תפקידי מפתח וותק כחברי צוות במרכזי התקשוב, ואשר ניתן היה לקבוע עימם מועד לריאיון. הובהר כי הפרטים המזהים יהיו חסויים, כחלק מכללי האתיקה שהצוות התחייב אליהם.

כלי המחקר ששולבו במחקר הנוכחי השלימו אלה את אלה וכללו: (א) ראיונות עומק עם יוזמי מרכזי התקשוב ומפתחיהם, עם העומדים בראשם כיום, ועם הצוותים האקדמיים הפדגוגיים, הטכנולוגים והמנהליים המשתייכים או הקשורים למרכזים אלה. ראיונות אלה התקיימו במכללות שבהן הוקמו המרכזים, רובם במתחם הפיזי של מרכז התקשוב; (ב) ראיונות עם המובילים של תהליכי הטמעת התקשוב בשלושת המוסדות להכשרת מורים אשר קיבלו תקצוב בעקבות יוזמת המל"ג. ראיונות אלה התקיימו במכללות, במכון מופ"ת, או לפי נוחות המרואיין; (ג) ראיונות עם מנהלי מכללות, סגניהם, ראשי רשויות המחקר במכללות, ראשי מסלולים והתמחויות וכן מרצים מן השורה.

נוסף על כך, נעשה שימוש במסמכים המעידים על ההתרחשויות ועל ההתפתחות בתחום התקשוב במוסדות שנחקרו. מסמכים אלה כללו ניירות עמדה בתחום שילוב התקשוב במכללה, הצעות מחקר ותכניות פעולה בתחום הפצת התקשוב וכן סיכומי ישיבות בנושאים אלו. כמו כן, נבחנו אתרי המכללות וחולץ מהם מידע בתחום התקשוב ושילובו בעשייה הפדגוגית-אקדמית במכללות. המידע שהופק שימש לחיזוק המידע שנשאב מהראיונות ולתיקופו.

הנתונים נאספו במהלך הסמסטר השני של שנת הלימודים תשס"ט באמצעות ראיונות חצי-מובנים. הנתונים נאספו בגישת מחקר איכותנית. הראיונות תומללו באופן מקצועי ושימשו עבור החוקרים מאגר הנתונים המרכזי לצורך עיבוד וניתוח. הלוגים הועתקו ואורגנו בתוכנת הניתוח נרלייזר לצורך ניתוח תוכן איכותני.

 


קיוונים אקדמים