דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי

העצמת ההוראה והלמידה במכללות להכשרת מורים באמצעות מערכת ה- Moodle

דיון ומסקנות

המחקר הנוכחי התמקד במערכת ללמידה מקוונת Moodle, המשמשת כמערכת לניהול קורסים. העובדה כי מדובר במערכת בקוד פתוח איפשרה מרחב פעולה אשר כלל גם פיתוח רכיבים לחילוץ נתונים, ובכך נתנה מענה לצרכים מחקריים, נוסף על הצרכים הפדגוגיים-אקדמיים. המודולריות של המערכת איפשרה שימוש ברכיבי הוראה מגוונים. עם זאת, נראה כי המרצים מעדיפים לעשות שימוש ברכיבים מוכרים ממערכות קודמות, שתמכו בעיקר בטיפול בתכנים ושימוש מועט בפורומים וברכיבים אינטראקטיביים ושיתופיים. ייתכן שההבדלים נובעים מהבדלי דגשים במהלך סדנאות ההכשרה של המרצים. המרצים אכן עושים שימוש במידה שונה ברכיבים מוכרים ומוכרים פחות המוצעים במערכת ה-Moodle, מכיוון שהיא נותנת מענה לפדגוגיה מגוונת, החל מפדגוגיה הבנייתית-חברתית שבה נעשה שימוש ברכיבים של הבניה שיתופית של ידע, לדוגמה, וויקי או אגרון מונחים שיתופי, וכלה בפדגוגיה מסורתית, שבה המרצה הוא מקור הידע והוא מספק המשאבים ללמידה (Rice, 2006). לפי אחת התיאוריות של אימוץ חדשנות, מעטים הם המאמצים חידושים בתחילת דרכם בארגון (Rogers, 2003). לפיכך, אין זה מפתיע שהיקף השימוש ברכיבים חדשניים מצומצם יחסית.

Moodle

הקושי בשימוש במערכת חדשה הוא רב: נדרשות למידה של המערכת החדשה ושל רכיביה, וכן אדפטציה של קורסים קיימים למבנה חדש של אתר קורס. נראה שהמרצים נאחזו במוכר. אמנם, מערכת ה-Moodle היא חדשה, אולם קיימים בה רכיבים המוכרים למרצים ממערכות קודמות: האפשרות לאחסון ולהצגה של קבצים, קישורים לאתרי אינטרנט, פורומים רגילים ואחרים. רכיבים אלה שימשו לחיבור של המוכר והחדש. כך, בשלב הראשון מתבצעת הטמעה של מערכת ה-Moodle ללמידה המקוונת הקיימת. בהמשך, כאשר המערכת מוכרת יותר, ניתן לצפות, בהתאם למודל אימוץ חדשנות, להרחבת השימוש ברכיבים הייחודיים והחדשניים יותר (Rogers, 2003).

Moodel Eap

השימוש ברכיבים במערכת ה-Moodle ידידותי ואינו דורש רמת אוריינות תקשוב גבוהה. ייתכן שזוהי אחת הסיבות לשימוש הנרחב יחסית לשנים קודמות באתרים מלווי קורסים בשתי המכללות: במכללה אחת כמות אתרי הקורסים הפעילים גדלה פי 2.5 בשנה הראשונה של המעבר למערכת ה-Moodle, וכעבור שנה גדלה כמות האתרים בעוד 10%. מדובר במערכת אחת, שהחליפה בשתי המכללות כמה מערכות נפרדות לאתרים מלווי קורסים בהם נעשה שימוש במקביל. בנוסף לכך, בשתי המכללות מערכת ה-Moodle מותקנת בשרת מקומי של כל אחד מהמוסדות. לאור זאת, ניתן לבצע מעקב מסודר אחר היקפי השימוש במערכת וברכיביה. הממצאים מלמדים, כי עדיין נשמר הדפוס האופייני לרשת האינטרנט, ולפיו מרבית הגולשים פעילים בעוצמה נמוכה מאוד (והתרגום למחקר זה: מעט פעילות באתרים רבים), בעוד עיקר הפעילות נתרמת על ידי אחוז קטן מאוד מן הגולשים (כלומר – במעט קורסים יש פעילות רבה של משתתפים) (Nielsen, 2006; Persky, 1992). כמו כן, מדובר במערכת להוראה וללמידה, שעדיין במרבית הקורסים בא לידי ביטוי תפקידו המסורתי ומרכזיותו של המרצה כמספק התכנים בקורס, באמצעות קבצים, קישורים וחומרי למידה.
ההבדלים שנצפו בין שתי המכללות בהיקפי השימוש ב-Moodle עשויים להיות תוצאה של החלטה מערכתית שונה לגבי אופן פתיחת האתרים: פתיחה יזומה בידי המרצה, או אוטומטית על-ידי המערכת, וכן של מדיניות שונה לגבי חובת פתיחת אתר מלווה קורס (מכתב מחייב במכללה א' לעומת זימון אתר לכל קורס ללא חיוב המרצה להשתמש בו במכללה ב'). כמו כן, מדיניות השימוש בקורסים להוראה מרחוק ותרבות שילוב התקשוב בהוראה שונה בשתי המכללות.

לסיכום, באופן כללי נמצאה הלימה בשימושים הנפוצים שמבצעים המרצים ברכיבי ה-Moodle: במשאבים, בפורומים ובמטלות. אחת הפרשנויות לכך היא שרכיבים אלה ענו על צורכי ההוראה והלמידה במערכות למידה מקוונות קודמות, וכי הם ממשיכים לשרת את צורכי המרצים גם במערכת המקוונת החדשה, ה-Moodle. עם זאת, קיימים אתרי קורסים שבהם קיים ניצול פדגוגי של רכיבים חדשים שמציעה המתוקשבת סביבת ה-Moodle. אתרים אלה מהווים "איים של חדשנות", וייתכן שמחקר עומק שלהם יקדם תובנות לקבי קידום השימוש ברכיבים אלה.
 
קיוונים אקדמים