דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי

העצמת ההוראה והלמידה במכללות להכשרת מורים באמצעות מערכת ה- Moodle

מבוא

טכנולוגיות מידע ותקשורת משמשות מערכות חינוך בארץ ובעולם החל מגילאי טרום בית ספר ועד למוסדות להשכלה גבוהה. אלה משמשות מנוף לקידום יעדים חינוכיים ולשילובן של פרדיגמות חדשניות בהוראה (  Ainley, Enger & Searle, 2008; Anderson, 2008; Law, Pelgrum & Plomp, 2008). הטמעתן של טכנולוגיות מידע אלה בהשכלה הגבוהה נעשית, במידה רבה, באמצעות אימוץ של ממשקים ומערכות מקוונות לניהול ההוראה והלמידה התומכות בהוראה ובלמידה המסורתיות הנהוגות בין כותלי המוסד (Allen & Seaman, 2004; Bonk & Graham, 2006).


השילוב בין הטכנולוגיה המאפשרת חדשנות פדגוגית ובין הפדגוגיה הקיימת אינו עניין אדמיניסטרטיבי, אלא הזדמנות לצמיחתן של פדגוגיות חדשניות להוראה וללמידה. הפרדיגמות הפדגוגיות החדשניות, הצומחות כפועל יוצא של שילוב טכנולוגיות בהוראה, מגייסות את התקשוב באתרי הקורסים כאמצעי להרחבה של הלמידה ולהעצמתה, כפי שכל טכנולוגיה היא הרחבה של יכולות האדם (McLuhan, 1994). אולם לא די במרחב וירטואלי לקורס למטרה זו, אלא נדרשת החלה של עקרונות שימוש מיטבי במרחב המקוון באופן שיזמן פעילויות רלוונטיות ותורמות לידע ולהתפתחות המקצועיים של המשתתפים, כגון: משימות מורכבות המזמנות למידה אותנטית ומשמעותית, מגוון וזמינות של מקורות ומשאבים וממשקים לשיתופיות בין הסטודנטים (Reeves, Herrington, & Oliver, 2002).
סביבות מקוונות אלה מאפשרות נגישות מכל מקום ובכל זמן, בכפוף לנגישות לרשת האינטרנט, וכן ריבוי ערוצי למידה. ההבטחה הגדולה של הסביבות הללו ללמידה מקוונת טמונה ביתרונות שלהן, המאפשרים למידה במדיה מגוונת, זמינות מידע ותקשורת, אינטראקטיביות בין הלומדים והבניה משותפת של ידע ( Nachmias, Ram & Mioduser, 2006; Shemla & Nachmias, (2007 . יתרונות אלה רלוונטיים הן ללמידה מקוונת במלואה (היינו, קורסים בלמידה מרחוק) והן ללמידה באמצעות אתר מלווה קורס, התומך בהוראה בקורסים פנים אל פנים. אלה מהווים את עיקר הקורסים במוסדות ההשכלה הגבוהה.
ההוראה והלמידה באמצעות מערכת מקוונת לניהול הלמידה (LMS) מאפשרות ערך מוסף להוראה וללמידה בכיתה, ואף יצירת שינוי בדרכי ההוראה והלמידה. עם זאת, דווקא השימוש באתרים המקוונים מיועד להעצים את הפדגוגיה המסורתית בהתאם לעקרונות לעיצוב סביבות הוראה ולמידה מקוונות (Harasim, 2000). אחד העקרונות החשובים לבניית סביבה מקוונת מעצימה הוא הנגישות, כלומר, האפשרות להגיע לחומרי הקורס (משאבים, פעילויות וכדומה) בכל עת ומכל מקום שיש בו חיבור לרשת האינטרנט. למידה מסוג זה, המכונה ubiquitous learning, מאפשרת לשבור את גבולות הלמידה בכיתת הלימוד המסורתית, המתאפיינת במרחב פיזי קבוע ובמסגרת זמן קיומו של השיעור. הגמשת זמן הלמידה ומקומה מאפשרת הזדמנות להעשרתה (לדוגמה, מפגשים מקוונים עם מומחים מחו"ל). עיקרון נוסף מתייחס להבניית הידע, ולפיו, בניגוד להוראה המסורתית, שבה הידע לרוב מקורו במרצה, בסביבה המקוונת ניתן להעביר את מקור הידע ללומד ולקבוצת הלומדים, אשר יחד יוצקים לסביבה המקוונת את תוכני הלימוד. באמצעות עיקרון נוסף, המזמן שיתופיות ברשת האינטרנט ובאתרים מלווי קורסים בפרט, ניתנת העצמה למשתתפים בקורס. אתרי קורסים מאפשרים בממשקים רבים שילוב של מרכיבים אינטראקטיביים (לדוגמה, פורומים, וויקי) אשר משמשים חלק בלתי-נפרד מתהליך הלמידה בקורס. כך מועברים המשקל והאחריות ללמידה מהמרצה ללומד (Saunders & Klemming, 2003); המרצה מתפקד כמנחה וכמזמן למידה. עיקרון חשוב אחר הוא המודולריות של הלמידה. לפי עיקרון זה, נושאי הלימוד אמורים להיקבע בהתאמה לצורכי הלומד ולא כפועל יוצא של תכנית לימודים סגורה שהמרצה קובע מראש. לפי גישה זו, קורסים בהשכלה הגבוהה אמורים להיות מודולריים ולאפשר לסטודנטים לבחור נושאי משנה בתוך הקורס, בהתאם לעניין האישי שלהם (Downes, 1998).
מבחינת מקום האתר ברצף ההוראה בקורסים אקדמיים במוסד להשכלה גבוהה, ניתן לחלק את סוגי הקורסים לפי מידת השימוש ברשת, על פי המודל הבא (בלר ואור, 2001).

 

איור 1: מודל שילוב הוראה אקדמית ואינטרנט (בלר ואור, 2001)

כפי שניתן לראות על פי המודל, אתר מלווה קורס הוא מרכיב הכרחי בקיומו של קורס אקדמי בכל מתכונת, ורלוונטי וראוי בכל רמות השילוב של טכנולוגיות מידע בהוראה. במרבית המקרים שבהם נעשה שימוש באתר מלווה קורס, אתר זה משמש מרכיב ונדבך בהוראה ובלמידה המסורתיות. למידה המשלבת רכיבים מקוונים ורכיבים פנים אל פנים מכונה 'למידה מעורבת'  (blended learning), והמשמעות היא, כי קיים שילוב של עשייה במרחב המקוון, הנותן ערך מוסף לעשייה בקורסים הנלמדים פנים אל פניםAllen, Seaman & Garrett, 2007; Bonk &) (Graham, 2006.
בשנים האחרונות בולטת במוסדות להשכלה גבוהה מגמת המעבר ממערכות ניהול הלמידה הוותיקות והמסחריות למערכות חדשות(Draude, Clayton & Brinthaupt, 2009)  ביניהן מערכת ה-Moodle. לאחר בחינה מעמיקה של מערכות שונות לניהול למידה, רבים מבין המוסדות להשכלה גבוהה בחרו באפשרות של מעבר למערכת ה-Moodle, השייכת לקבוצת הממשקים בקוד פתוח. המעבר למערכת הניהול החדשה איפשר הזדמנויות ליצירת שינוי בהוראה ובלמידה. עם זאת, צוינו גם קשיים לא מעטים, בהם הצורך בהעברת חומרי הוראה ממערכות ישנות למערכת החדשה, הליך שהוביל לשתי בעיות עיקריות: (א) עומס עבודה שהוטל על מרצים, אשר נרתעו מהשקעת זמן להעברת חומרים; (ב) בעיות טכניות שנגרמו בשל אי-התאמה בין פורמטים של קבצים במערכות שונות (Stanton, Gordon, Hartshorne & (Boisvert, 2009).

MOODLE לוינסקי

מערכת ה-Moodle היא מערכת מקוונת לניהול קורסים בקוד פתוח ומיועדת לסייע לאנשי חינוך לבנות למידה אפקטיבית באמצעות אתר מלווה קורס. המערכת משמשת חלופה למערכות מסחריות (Romero, Ventura & Garcia, 2008). המערכת הותקנה במוסדות אקדמיים בארץ ובעולם כולו כבר לפני כחצי עשור (Cole & Foster, 2006). מאז, כמות המשתמשים גדלה באופן מעריכי (אקספוננציאלי) (Moodle, 2009). המבנה המודולרי של המערכת מאפשר התאמה אישית של אתר הקורס לצורכי המרצים והסטודנטים בהתאם לסגנון למידה המקדם פדגוגיה הבנייתית, שלפיו הלמידה המשמעותית ביותר מתרחשת בעת אינטראקציה עם חומרי הלמידה, הבניית חומרי למידה חדשים עבור עמיתים ואינטראקציה עם עמיתים לגבי חומרים  אלה (Rice, 2006). נוסף על כך, מערכת ה-Moodle שומרת לוגים מפורטים של כל הפעילויות שהסטודנטים והמרצים מבצעים. הלוגים ניתנים למיון ולסיווג לפי תת-תחומים ובכך מתאפשרת קבלת מידע עשיר על השימוש במערכת.
 

 



קיוונים אקדמים