אימן אגבאריה, יוסף גבאריןמדיניות הכשרת המורים הערבים בישראל בראי הזכות לחינוך: סוגיית המשילות כביטוי להכרה בייחוד הלאומי-תרבותיאסנת רובין, רינה צדיקזהות החוקר בעיני מורי המוריםשחר גינדי, אילנה פאול-בנימיןמחויבות דתית מתוך בחירה: בין סמכות לאוטונומיה ברשת חינוך דתיתחוה גרינספלד, אפרת נבומי צריך דוגמה? רגשות אקדמיים של הלומדים בסביבה עתירת דוגמאות
דורית אלטאוריינות, מדיה והוראת התקשורת: הקניית מיומנויות של אוריינות מדיה באמצעות הוראת תקשורת
רבקה ודמני, אורית צייכנר, אורלי מלמדחינוך לשימוש נבון ברשת: הזדמנויות ואתגרים בהכשרת מורים 138
תומר עינת, מלכי שרוןהשילוב ושברו: עמדות של מורות שילוב כלפי תהליך השילוב של תלמידים עם ליקוי למידה במסגרות חינוך רגילות נורית דבירמי מאתנו הוא ה'שונה'? מה ניתן ללמוד מסיפורי חיים של סטודנטים להוראה עם ליקויי למידה ומוגבלויות פיזיות?
חוה תדהרארנת טורין (2014). ייצוגי מורים בתקשורת הישראלית 229
קורי שולמןעדנה מישורי (2014). מסע החיים עם אוטיזם - סיפור חייהם של הורים 230
יולי תמירניר מיכאלי (2014). כן בבית ספרנו: מאמרים על חינוך פוליטי 235
יפה בן עמיאברהם פרנק (2013). על כתפיהם: עולמם הפוליטי של מנהלי בתי הספר בישראל בעשור השני של המאה ה 21
ספר זה הוא כרך שני מתוך שניים, אשר אמורים למלא חלל בשדה המקצועי של חינוך וטיפול בילדים ומתבגרים במצבי סיכון בישראל. מטרת העורכים הייתה לספק לאנשי המקצוע בישראל, הן בשדה הן באקדמיה, כמו גם לסטודנטים המכשירים את עצמם לקראת השתלבות בעבודה חינוכית-טיפולית עם נוער בסיכון, לקט נבחר של מאמרים עדכניים, שרובם מתבססים על מחקר שיטתי ואמפירי. בכרך זה נוסף פרק ייחודי המבוסס על רב-שיח בנושא הכשרתם של עובדים חינוכיים-טיפוליים שהתקיים באוניברסיטת בר-אילן בהנחיית עורכי הספר.
נקודת המוצא של העורכים התבססה על עקרונות אחדים: היותו של תחום העיסוק בקידומם של ילדים ומתבגרים במצבי סיכון חלק משדה החינוך הבלתי פורמלי; היותו של תחום זה נקודת מפגש בין גישות הלקוחות משדה החינוך לבין גישות ודרכי התערבות המעוגנות בשדה הטיפולי; ולבסוף, הצורך בגיבושו של תפקיד מקצועי בעל הכשרה ייחודית שתסייע לעוסקים בו להתמודד עם אתגר מקצועי מורכב זה.
בכרך השני, בדומה לראשון, מוצגות עשרים עבודות שפורסות בפני הקורא יריעה רחבה של סוגיות מהותיות בתחום של ילדים ומתבגרים במצבי סיכון ומצוקה. עבודות אלה מחולקות לשלושה שערים: השער הפותח (השער הרביעי) – בעיני המתבונן: תיאור מנקודת מבטם של מתבגרים במצבי סיכון ומצוקה; השער הבא (החמישי) – דרכי התערבות בעבודה חינוכית-טיפולית עם מתבגרים בסיכון ויחסי גומלין שם שותפי תפקיד; השער המסיים (השישי) – סוגיות בהכשרה, בזהות ובתפקוד של העובדים בשדה החינוכי-טיפולי. לבסוף מובאים דברי סיכום: הסתכלות לאחור ובחינת ההווה כדי לבנות עתיד טוב יותר. בכך משלימים הפרקים בכרך השני את תמונת הפסיפס של התחום שאנו מבקשים לסרטט בשני כרכים אלה.
פרופ' עמנואל גרופר משמש כראש בית הספר לחינוך וחברה בקריה האקדמית אונו וכמרצה בכיר במסלול לקידום נוער במכללה האקדמית בית ברל. את הקריירה המקצועית שלו הוא החל כמדריך בפנימייה בכפר הנוער הדסה-נעורים, בהמשך, עם שובו משליחות חינוכית באירופה, שימש כמנהל פנימייה בכפר גלים, , מפקח על פנימיות, סמנכ"ל עליית הנוער, ועד לאחרונה היה מנהל האגף לחינוך והדרכה בפנימיות במשרד החינוך. תחומי המחקר שלו מתבססים על גישות של האנתרופולוגיה החינוכית ועוסקים בצדדים שונים של חינוך פנימייתי לנוער במצבי סיכון בכלל ולבני נוער עולים-מהגרים בפרט. כמו כן הוא עוסק רבות בחקר סוגיות הקשורות בעובדים חינוכיים-טיפוליים המטפלים בבני נוער אלה, בהכשרתם, בזהותם המקצועית ובאתיקה המקצועית שלהם. הוא פעיל בזירה הבין-לאומית בתחומים אלה, ומאז 2009 נבחר לשמש סגן נשיא 'הארגון הבין-לאומי לחינוך חוץ-ביתי' (FICE).
פרופ' שלמה רומי עמד בראש בית הספר לחינוך באוניברסיטת בר-אילן, וכיום משמש כראש המכון לחינוך ולמחקר קהילתי שם ומרצה במסלול לקידום נוער במכללה האקדמית בית ברל. פרופ' רומי הוא מומחה בפסיכולוגיה חינוכית. הוא החל את עבודתו בהדרכה ובהנחיה בתחום של קידום נוער במצבי סיכון. אחר כך השתלב בתחום ההוראה והמחקר במסגרת האקדמיה. תחומי המחקר העיקריים שלו הם מאפייני נוער הנמצא במצבי סיכון והחינוך הבלתי-פורמלי (מאפייניו וזיקתו לחינוך הפורמלי). כמו כן הוא עוסק בחקר נושאים מתחום הפסיכולוגיה החינוכית, כמו למשל אופני ניהול כיתה ושילוב של ילדים ומתבגרים עם צרכים מיוחדים במסגרות נורמטיביות. פרופ' רומי פעל בזירה הבין-לאומית בתחומים אלה וחבר בהנהלת 'האגודה האירופאית המדעית לאומנה ומעונות לילדים ומתבגרים' (EUSARF).
הוראת המתמטיקה והשפעתה על הישגי התלמידים הן נושאים "חמים" שעוסקים בהם רבות הן בהכשרת מורים הן במסגרות שונות של השתלמויות מורים במסלול להתפתחות מקצועית. אסופת המאמרים בספר זה מציעה מגוון מחקרים עדכניים של מיטב חוקרי החינוך המתמטי ומומחים להוראת התחום, שבוחנים היבטים שונים של סוגיה חשובה זו. הספר מצייר את תמונת עולמם של מורי המתמטיקה בבית הספר היסודי, תוך התמקדות ביצירתיות בפתרון בעיות בתחומים שונים במתמטיקה: פתרון בעיות באריתמטיקה, מעבר מאריתמטיקה לאלגברה, הנדסת המישור והנדסת המרחב, הסתברות וסטטיסטיקה, ולבסוף חשיבה מתמטית לא שגרתית ויצירתיות בפתרון בעיות אתגר במתמטיקה.
את אסופת המאמרים ערכו פרופ' אביקם גזית ופרופ' דורית פטקין. פרופ' אביקם גזית הוא מרצה לחינוך מתמטי בסמינר הקיבוצים – המכללה לחינוך, לטכנולוגיה ולאמנויות, והיה חבר סגל המחלקה לחינוך ולפסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה. תחומי התמחותו הם פתרון בעיות במתמטיקה, תולדות המתמטיקה ושילוב יצירתיות בהוראה. פרופ' דורית פטקין היא ראש התכנית לתואר שני בחינוך מתמטי לבית הספר היסודי במכללת סמינר הקיבוצים ומדריכת מורים ומתכשרים להוראת המתמטיקה. תחומי התמחותה הם דרכים מגוונות להוראת הגיאומטריה, התפתחות מקצועית של מורים וטיפול בטעויות ובתפיסות מוטעות. ספרם הקודם של פרופ' פטקין ופרופ' גזית, המורה למתמטיקה – מאפייני הכשרה, ידע והוראה ואישיות של מורים למתמטיקה בבית הספר היסודי, יצא לאור בשנת 2014 בהוצאת מכון מופ"ת.
בספר חשיבה יצירתית בהוראת מדעי הטבע תמצאו תובנות להוראת נושאים מדעיים באופן יצירתי. הספר נשען על ארבעים שנות ניסיון של המחבר בהוראה ובמחקר בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ובהוראה במערכת החינוך על שלל מסגרותיה, ילדי הגן, תלמידי בית הספר, סטודנטים ופרחי הוראה. מטרת הספר היא לעודד ולטפח חשיבה לא שגרתית – המכונה לעתים "חשיבה מחוץ לקופסה", "חשיבה יצירתית" או "חשיבה מסדר גבוה" – בהוראת נושאים מדעיים. הספר נועד לשכלל את הכישורים ואת היכולת של מורים, מרצים, סטודנטים למדעים, תלמידים ואוהבי טבע, לחשוב ביצירתיות כשהם לומדים, מלמדים או מתבוננים בטבע.
בספר מובאות דוגמאות להוראת נושאים מגוונים. כל דוגמה עומדת בפני עצמה באופן המעורר את הקורא הסקרן לומר בהשתאות: "איך לא חשבתי על זה קודם"? ניסיון המחבר מלמד כי מיומנויות של חשיבה עצמית והיכולת לבקר אינן נלמדות במערכות החינוך באופן מסודר. בספר נעשה ניסיון לפתוח צוהר למתבונן הסקרן לראות את הדברים באופן אחר מהמקובל.
פרופ' אליעזר (אלי) זמסקי הוא פרופ' אמריטוס של האוניברסיטה העברית. פרסם למעלה ממאה מאמרים מדעיים בספרות המקצועית, כתב וערך שישה ספרי מדע בעברית ובאנגלית ושלושה ספרים בתחומים לא מדעיים בעברית. פרופ' זמסקי היה בעבר המדען הראשי של רשות הטבע והגנים ונשיא המכללה האקדמית אחוה.
תוכן עניינים ופתח דבר
ספר זה מאגד בתוכו מאמרים עיוניים ומחקריים על ילדוּת בחברה הערבית בישראל. כדי שנוכל להבין את הילדות עלינו להעמיק ולחקור סוגיות מגוונות בעולמם של הילדים בחברה שהם גדלים בה. המאמרים בספר בוחנים נקודות מבט היסטוריות ועכשוויות הקשורות בילדים ובילדות באסלאם ובחברה הערבית בישראל, בהתפתחות חברתית ושפתית, במוזיקה בחיי הילדים בגיל הרך, ביחסי הורים וילדים ובהדרכה בגני ילדים.
מחברי הפרקים בספר באים ממגוון רחב של דיסציפלינות אקדמיות וממוסדות אקדמיים שונים. הכתיבה, העריכה וההוצאה לאור של הספר נעשו בתהליך דיאלוגי שהביא לידי ביטוי את החשיבות שהכותבות והכותבים מייחסים לעשייה שיתופית שוויונית בין אזרחי ישראל היהודים והערבים. הספר יצא לאור בעברית ובערבית.
ד"ר גילה רוסו-צימט – מרצה בכירה בתכנית לתואר שני בגיל הרך ועומדת בראש מרכז המחקר לגיל הרך במכללת לוינסקי לחינוך. מחקריה ופרסומיה מתמקדים בגיל הרך ובתחומי חשיבה והכשרת מחנכים. כתבה וערכה (בשיתוף חוקרים נוספים) את הספרים: "התודעה הלומדת" "מאה שנות גן ילדים בארץ ישראל" ו"מבעד לעדשת הזהות המקצועית – מחקר שיתופי רב-שיטות כגישה להבנת הזהות של מכשירי מורים". היא מייסדת ועורכת של כתב עת אינטרנטי מדעי "חוקרים @ הגיל הרך".
פרופ' מרגלית זיו – ראש החוג לתואר שני בהוראה ולמידה במכללה האקדמית לחינוך אלקאסמי ומנהלת אקדמית של "בדאיאת" (התחלות) – מרכזים ותכניות לקידום הגיל הרך בחברה הערבית. תחומי המחקר שלה נוגעים בהתפתחות הבנה חברתית של ילדים, בקידום הבנה חברתית באמצעות סיפורי ילדים ובהבנת תהליכי הוראה ולמידה של ילדים בגיל הרך. היא חברה ברשת בין-לאומית העוסקת בקידום חינוך לשלום בגיל הרך בתמיכת האו"ם והאיחוד האירופאי והשתתפה בפיתוח תכנית בין-לאומית לתואר שני בחינוך לשלום בגיל הרך באוניברסיטת אלסטר בצפון אירלנד.
ד"ר אפנאן מסארוה-סרור – מרצה ומדריכה פדגוגית בתכנית לתארים ראשון ושני לגיל הרך במכללה האקדמית לחינוך אלקאסמי ועובדת כמעריכה של תכניות התערבות ופיתוח. מחקריה עוסקים בתכניות התערבות חינוכיות לאימהות ולילדים ובחקר נשים בחברות ובתרבויות מוסלמיות.
הספר מספר את סיפור עלייתם של יוצאי אתיופיה והשתלבותם בישראל, דרך הפריזמה של מסלול ייחודי להכשרה להוראה במכללה האקדמית אחוה. הספר מאיר את המסעות של הפרט ושל הקבוצות באתיופיה ובישראל – במערכת החינוך, בהשכלה הגבוהה. הוא מעלה שאלות של גיבוש זהות אישית ומקצועית, דילמות של חיי היום-יום בקליטה ובהשתלבות ודילמות של החלטות חשובות בחיים. הספר מתאר את החלום ואת החזון של העלייה לירושלים וכן את ההגשמה של ההכשרה להוראה כמסעות של תקווה בדרך ארוכה של התנסויות משמעותיות ומחקרים שנעשו במשך יותר מעשר שנים.הספר חשוב לכל העוסקים בהשכלה גבוהה של עולים בכלל, ובהכשרת מורים בפרט. הידע שנצבר על אודות בני הקהילה באתיופיה, על פרחי ההוראה, על התכנית להכשרה, על הלבטים וההצלחות, המסעות מאתיופיה ומסעות השורשים לאתיופיה – ידע נרחב זה עשוי לתרום להבנה עמוקה יותר של תהליכי ההתערות של בני הקהילה בחברה הישראלית לכל קורא המתעניין בתהליכי הגירה והשתלבות. ד"ר אסתר קלניצקי ילידת ארגנטינה. עלתה לארץ בשנת 1972 עם בן זוגה ובנתה את ביתה בישראל. מכהנת כראש המסלול הייחודי להכשרת יוצאי אתיופיה להוראה במכללה האקדמית אחוה במשך כשתים-עשרה שנים. בעבר ריכזה את התכניות הארציות להכשרת סטודנטים יוצאי אתיופיה להוראה במכללות לחינוך מטעם האגף להכשרת עובדי הוראה. מרצה, יוזמת וחוקרת בלימודי החינוך והחברה. נושאי המחקר שלה: רב-תרבותיות, מיעוטים, הגירה וזהות. עורכת ראשית של פורטל בין-לאומי בשפה הספרדית העוסק בהכשרה ובפיתוח פרופסיונלי של מורים ומרצים במכון מופ"ת. כמו כן מובילה את החלק האקדמי של הקשר עם יהדות העולם דוברת הספרדית. ד"ר שוש מלאת ילידת הארץ. שימשה נשיאת המכללה האקדמית אחוה בשנים 2003 – 2006. יוזמת החזון והתכנית הייחודית מהראשונות בארץ להכשרת יוצאי אתיופיה להוראה. כיום מרצה בכירה במסגרת לימודי התואר השני במכללת אחוה ומשמשת ראש התמחות 'דיאלוג מצמיח' למורי מורים במכון מופ"ת. תחומי העניין שלה: מורים מתחילים, תכניות לימודים, רב-תרבותיות בהכשרת מורים, מחקר איכותני, הנחיה והדרכה, מגדר ואוריינות מתמטית. ד"ר נחום כהן יליד עירק, עלה לארץ בילדותו וחווה קשיי קליטה והשתלבות. הקים את החוג להיסטוריה במכללה האקדמית אחוה, חוג שאימץ את המסלול להכשרת סטודנטים יוצאי אתיופיה מיומו הראשון, ועמד בראשו במשך שמונה שנים. שימש כנציג האגף להכשרת עובדי הוראה במספר מכללות. הקים עם אחרים את תכנית רג"ב (המצויינים להוראה במכללות האקדמיות לחינוך) והוביל אותה בחמש שנותיה הראשונות. כיום גמלאי שמקדיש את עתותיו למחקרים בתחומי חינוך, היסטוריה עתיקה ופפירולוגיה, וכן מרכז ארצי של הכנסים בתכניות רג"ב במכללות האקדמיות לחינוך.תוכן עניינים ופתיחה
ספר זה מתבסס על עבודת שדה אינטנסיבית שנמשכה שלוש שנים – תופעה חריגה, אם לא ייחודית, בנוף של מחקרי בית הספר. למרות אופיו המחקרי הספר מתייחד בעובדה שאינו פרסום אקדמי שגרתי ואף אינו מתיימר להיות כזה. אני רואה בכך מעלה ראויה לציון. הספר מציג בצורה שובת לב סוגה חדשנית לדיון בסוגיות של חינוך בכלל ושל בית ספר בפרט. כותבי הספר הם מדען חברה ותאורטיקן של החינוך, הנוטלים לעצמם רשות להיות מספרי סיפורים ולתאר את בית הספר מתוך התרשמות אישית ישירה ומידית. גישתם של המחברים מאתגרת את המסורת של מחקרי השדה האנתרופולוגיים בכלל ושל המחקרים האתנוגרפיים בפרט. במסגרת מהלכם הנועז, המחברים מציגים מגוון עשיר של "תמונות" מחיי בית הספר, המייצגות את שותפיו השונים ומשקפות את חוויית בית הספר. הספר מזמין אותנו לשיח פעיל על מהותם של חיי בית הספר ומציע מרקם עשיר ומסובך שאנו עצמנו נקראים להשתתף בהתרתו. מבחינה זו הספר מוסיף נדבך חשוב לדיון בתרבות בית הספר ובאורחות חייו, ואף משמש מצע פורה להעמקת הבנתנו את תרבות הנוער ואת נפתוליה של החברה שבה אנו חיים.
ד"ר צבי בקרמן, בית הספר לחינוך, מרכז מלטון
האוניברסיטה העברית בירושלים
ד"ר עידן ירון הוא בעל תואר שלישי בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה מן האוניברסיטה העברית בירושלים, מרצה בכיר לסוציולוגיה במכללה האקדמית אשקלון. אחדים מפרסומיו: "בית השימוש במרחב הסמלי" (רסלינג, 2005); "משחק המראות: ביקור בגן החיות התנכ"י" (כרמל, 2010); "מאחורי הכוונת: הצלף הצבאי – עיון רב-תחומי" (מערכות-מודן, בדפוס).פרופ' יורם הרפז הוא בעל תואר שלישי בחינוך מן האוניברסיטה העברית בירושלים, מרצה לחינוך במכללה האקדמית בית ברל. אחדים מפרסומיו: "חכה, פיתיון ודגים: גישות לחינוך החשיבה" (מכון ברנקו וייס, 2005); "המודל השלישי: הוראה ולמידה בקהילת חשיבה" (ספרית פועלים, 2008); Teaching and Learning in a Community of Thinking: The Third Model (Spriner, 2014).תקציר ותוכן עניינים
הספר יצא בשיתוף הוצאת הקיבוץ המאוחד, ניתן לרכשו בטלפון: 03-6163978 או באתר ההוצאה
מתרגמת: תמי אילון-אורטל; עורך מדעי: נמרוד אלוני ההישגים הגבוהים שהתלמידים הפיניים שבים ומפגינים במבחנים בינלאומיים, היעדר פערים חינוכיים בין מרכז לפריפריה והפיכתה של ההוראה למקצוע יוקרתי ונחשק מאוד בפינלנד – כל אלה עשו את מערכת החינוך של המדינה הנורדית הקטנה מושא להערצתם ולקנאתם של אנשי חינוך ברחבי העולם כולו.לומדים מפינלנד מביא לקורא עדות ממקור ראשון על הצלחתה של מערכת החינוך הפינית במהלך שלושה עשורים להיחלץ מבינוניות מדשדשת ולהיהפך למופת עולמי של חינוך איכותי ושוויוני. מתוך התפלמסות ביקורתית עם הגישה העסקית-תחרותית ועם מגמת הסטנדרטיזציה המאפיינות את הרפורמות החינוכיות של ימינו, מציג לפנינו פרופ' סאלברג בכתיבתו השיטתית והכריזמטית את מאפייניה המרכזיים של "הדרך הפינית": תקצוב ציבורי במלואו, הימנעות מהרחבת שעות הלימוד ומהעמסת שיעורי בית, התנגדות לבחינות חיצוניות ולהערכות מספריות, שכלול ההוראה הפרטנית מתוך קשב לצרכיו ולקשייו הייחודים של כל תלמיד, העצמת האוטונומיה של המורים, בניית אקלים חינוכי של אמון ואחווה, פיתוח השכלה כללית וטיפוח מיטבי ושוויוני של אישיות התלמידים. איש אינו מציג את דרכה המופלאה של מערכת החינוך הפינית טוב יותר מפאסי סאלברג. ספר זה הוא חובת קריאה לכל העוסקים בחינוך.
פרופ' לינדה דרלינג-המונד, אוניברסיטת סטנפורד
תוכן עניינים והקדמה
