דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי

​מפגשים טיוטוריאליים

תיאור המפגש

meeting1.pngהמפגש הטיוטוריאלי מתקיים בקבוצה קטנה של עמיתים, המהווה קהילה מקצועית לומדת (Wenger & Lave, 1991). התהליכים המתרחשים בקבוצה מלווים ע"י טיוטוריות המומחיות בתחום ההדרכה, ההוראה והנחית קבוצות בהכשרת מורים. המפגש הטיוטוריאלי מתקיים על פי רוב בשעתיים האחרונות של יום הלימודים, והוא מאפשר לכל מתמחה להשמיע את "קולו" לו הציף סוגיות מעולמו האישי והמקצועי; כן, מאפשר מפגש זה דיאלוג ודיון בסוגיות בהכשרת מורים, המעסיקות את המתמחים בהקשר של עבודתם בשדה, ובהלימה לתכנים התיאורטיים הנלמדים בהתמחות. המפגש הטיוטוריאלי מהווה גם הזדמנות לשיתופיות בידע, ברעיונות ובתהיות של המתמחים, ומאפשר חשיפה הן לעמיתים המומחים בתחומי ידע ועניין שונים, והן לעמיתים מתרבויות שונות.






מטרות המפגש הטיוטוריאלי

  1. גיבוש של קבוצה קטנה במסגרת ההתמחות שתהווה קהילה לומדת, מייעצת, תומכת.
  2. חשיפה לסוגיות הקשורות להדרכה, הוראה והנחיה בהקשרים תיאורטיים, מחקריים ומעשיים.
  3. בחינה מחודשת של תפיסת תפקיד ההדרכה, הוראה והנחיה, המהווה תשתית להתפתחות אישית-מקצועית.

לפניכם מקטע ממפגש טיוטוריאלי אחד שהתקיים בעקבות הרצאה וצפייה בסרט.
meeting2.pngלאחר צפייה משותפת בסרט העוסק ביחסי מורה ותלמידיה, התקיים דיון בהיבטים חינוכיים שעלו ברובד הגלוי של הסרט. כך למשל, הייתה התייחסות לתפיסה החינוכית של המורה ולקשר האישי שיצרה עם תלמידיה, ליחסים בינה לבין התלמידים, לדיאלוגים שלהם ועוד. במפגש במליאה לא נידונו כלל היבטים רב-תרבותיים, שהיו גלומים בסרט באופן גלוי וסמוי. כטיוטוריות, חשנו החמצה מכך שבדיון לא היה מקום לברר היבטים תרבותיים, המאפיינים את ההרכב היהודי-ערבי של המשתתפים. העיסוק בסוגיות חינוכיות היה ממקום "נטרלי" שטשטש את ה"קול האישי" שלהם ואת הקשיים והדילמות הערכיות-חינוכיות הנוגעים במהות החינוך לרב-תרבותיות בחברה עם קונפליקטים, כמו בישראל. בשיחה שערכנו ביננו (הטיוטוריות), לאחר הדיון במליאה, החלטנו להקדיש את דיון נוסף על הסרט ב קבוצשתי ות ההנחיה שלנו , שהתקיים מיד לאחר המפגש במליאה. בחרנו להתמקד בהיבטים אישיים-חינוכיים שעולים בסרט הכרוכים בקונפליקט היהודי-ערבי.
החלטה זו נובעת באופן לא מודע מחוויות מפתח בסיפור חיינו על אודות מפגשים עם ה'אחרים'. היא משקפת את התפיסה המקצועית שלנו כטיוטוריות, לפיה יש לנו מחויבות מוסרית ומקצועית לבחון סוגיות אלה עם מורי מורים, גם אם הן טעונות מאוד ועלולות להפר את ה'שקט' בהתפתחות של הקבוצה. מחויבות זו נובעת מן ההכרה שגם מורי מורים נדרשים לפתח מודעות לשונות התרבותית של הסטודנטים ושל התלמידים במערכת החינוך. לכן יש חשיבות רבה והכרח לעורר ולבחון מחדש בכל הזדמנות לימודית את "הקול האישי" של המחנכים מתוך הקונטקסט התרבותי שלהם (Johnson, 2006). בחינת "הקול האישי", במיוחד במצבים אותנטיים של דילמה ערכית-חינוכית, מסייעת בהבניית הזהות האישית – מקצועית של אנשי חינוך. (Coldron & Smith, 1999)

meeting3.pngיתרה מזאת, החלטה זו מבטאת את הרגישות שלנו להיבטים רב-תרבותיים בקבוצה, ואת המחויבות שלנו כטיוטוריות לעודד שיח אותנטי, מורכב וכואב בקבוצה רב-תרבותית, אודות סוגיות חינוכיות בחברה רב-תרבותית וקונפליקטואלית. חינוך ביסודו הינו מעשה פוליטי שמכוון לחולל שינוי קוגניטיבי, רגשי או חברתי בקרב הלומדים. השינוי שעשוי לחול בלומד בהקשר של חינוך לרב- תרבותיות מתחיל מיצירת מודעות ורגישות ל"אחר" ומהיכולת לנהל דיאלוג ביקורתי במצבים של מאבקים בין "אחרים" ( Bakhtin ,1981) במהלכם נחשפים קונפליקטים בין-תרבותיים ועולות פרספקטיבות אישיות וקולקטיביות משמעותיות (Leicester, 1993). תפיסה זו על אודות חינוך לרב-תרבותיות מהדהדת בסיפור חיינו. המפגש עם ה'אחרים' המשמעותיים וההזדהות עם חווית ה'אחרות' הוא סיפור מכונן בחיינו. הוא מהווה מעין "חומר דלק" עבורנו, כמנחות, להצית בעירה ולעורר דיון בקבוצת המתמחים על חינוך לרב-תרבותיות, לרבות עיסוק בקונפליקטים בין-תרבותיים. תפיסתנו ודרכי פעולתנו מושפעות מהגדרות, הנחות,  ותפיסת הידע שלנו אודות הנחית קבוצות ואודות רב-תרבותיות ( (Constantine , 2001
כל אחת מאיתנו יוצקת את החוויה הבין-תרבותית שהיא חוותה בסיפור חייה לתוך העשייה החינוכית-מקצועית, תוך זיהוי מצבים המזמנים עיסוק בנושאים אלה, והפיכתם לאירוע לימודי משמעותי. בכך, אנו נותנות ביטוי לאותנטיות שלנו, ומהוות "מודלינג" למחנך ביקורתי, פרו-אקטיבי, משפיע ואכפתי. *

* לקוח מתוך פרק בספר העוסק בתפקיד הטיוטורים במכון מופ"ת