דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי

​חדש בהתמחות - בימת מתמחים

בימת מתמחים היא שיח עמיתים שבו מציגים המתמחים את עשייתם החינוכית, מחקרים בתחומי עניין שונים ופרויקטים ייחודיים משלהם, המבטאים את תפיסת עולמם.
המפגש קבוצתי ומונחה על ידי אחד המתמחים, המשתף את הקבוצה בפרויקט מעניין שעשה, במחקר שביצע או בספר שכתב. 
להלן תיאור מפגשים כאלה.

"האחר הוא אני" - היחס לאחר בתרבות ישראל - אושרית אוחנה, בימת מתמחים, תשע"ה, סמסטר ב, שנה א'             

מדבריה של אושרית:
"האחר הוא אני" - הוא ביטוי המזמין את הקהילה החינוכית להתבוננות בינאישית וחברתית. ההזמנה להתבונן באחר, לזהות בו את עצמי ולהבין שגם הוא רואה בי את עצמו, הינה הזמנה לשיח בינאישי על עולמנו, כוחותינו, חלומותינו ודרכנו. זהו שיח וחוויה לקידום ערכי סובלנות, חברות וערבות הדדית כמלאכת שיגרה (מתוך אתר שפ"ינט, משרד החינוך).
כמורה במערכת החינוך החלטתי לפתוח את "בימת המתמחים" בשיעור העוסק בתוכנית החינוכית "האחר הוא אני", ולשתף בה את עמיתיי ללימודים במכון מופ"ת. השיעור נפתח בצפייה בסרטון אנימציה משעשע, המציג חוסר סובלנות של קבוצת ציפורים קטנות ונרגנות, כלפי ציפור שנראית שונה מהן ומנסה להתיידד עמן. בדרך מתוחכמת לוקחת כל אחת מהדמויות בסרטון את תפקיד "האחר".                                  העבודה המרכזית לאורך השיעור הייתה למידה בית מדרשית בחברותא. כל "חברותא" קיבלה טקסט מן המקורות הנוגע ביחס אל האחר, וכן מספר שאלות לדיון בתוך הקבוצה.
הדיון היה מרתק, מעניין וסוחף. הרגשתי שהנושא נוגע בלומדים ופורט לכולנו על מיתרי הרגש. כסיכום לשיעור, צפינו בסרטון, בו מציג הרב שי פירון, שר החינוך לשעבר והוגה התוכנית, את ה"אני מאמין" שלו באמרה החינוכית "האחר הוא אני".  

bima1.pngbima2.png

אין טקסטים תמימים: על הזיקה בין טקסט, זהות ותרבות בזירת המדיה - ד"ר עדנאן גריביע וד"ר ליאת מירב, בימת מתמחים, תשע"ה, שנה ב'

עדנאן וליאת תכננו להציג בפני המשתתפים טקסטים הנוגעים בענייני זהות, ולנתח את אופני ייצוג ה"אחר" הפנימי והחיצוני בטקסטים. הכוונה הייתה לזהות את "חוסר התמימות" העולה ממאפייניו הלשוניים, התוכניים והוויזואליים של הטקסט במדיה הכתובה והאלקטרונית.
                    
ד"ר עדנאן גריביע כתב בהקשר לאותה בימת מתמחים:
עסקתי בקשר בין ייצוג מיעוטים באמצעי המדיה לבין תפיסת הזהות. ייצוג אדם או קבוצה מסוימת באמצעי המדיה (טלוויזיה, רדיו, אינטרנט ועוד...) משפיע על עיצוב דעת הקהל.
מחקרים מראים כי סיקורם של הערבים באמצעי התקשורת הישראלים מבוסס על הדרה, סטריאוטיפיזציה וכפיפות לרוב היהודי הדומיננטי, בעיקר בהקשר הסכסוך הישראלי-פלסטיני (וולפספלד, 2008; לפלר ואחרים, 2004). נוכחותו של המיעוט הערבי בתקשורת הישראלית ניכרת בעיקר בשני תחומים - הפוליטי והביטחוני, ואילו בשאר התחומים היא מעטה ושולית (מסאלחה וג'מאל, 2011).
במסגרת הסדנה, הצגתי סרטון - סיפור הכבשה - מהסדרה "עבודה ערבית". הסדרה מציגה יחסי ערבים-יהודים בישראל בדרך הומוריסטית. בסיפור הכבשה ההתייחסות לערבים היא כאל רועי צאן פשוטים וצייתנים – עיסוק בנושא שולי ולא חשוב.
בתום הסדנה חילקתי את כתבתו של ד"ר סראב אבורביעה-קוידר "תאונה בשולים", על סקירת התאונה המחרידה בכביש 31 על ידי באמצעי המדיה הישראלים, שבה נהרגו 8 נשים ערביות-בדואיות מכפר חורה: "... 11 דקות במהדורה המרכזית בחדשות, ובזה מסתיים האירוע הקשה עם הבדואים להיום. לא צריך לפרט יותר מדי, לא לראיין את קרובי המשפחות, או חלילה להעביר את הסבל הנורא שמבטאים היתומים בחורה וסביבתה...".
לסיכום, אמצעי תקשורת ישראלים אינם נותנים במה נאותה לקולה המוחלש של הקהילה הערבית-בדואית, מה שמנציח את הסטראוטיפים כלפיהם מצד אחד, ומצד שני מביא לניכור ולהחלשת זהותם האזרחית.

bima3.pngbima4.png

תיאור מהלך הלמידה בכיתת חינוך מיוחד בנושא "בריאת העולם" - מעין כהן, בימת מתמחים, תשע"ה, סמסטר א', שנה ב'

bima5.pngמעין כהן נתנה לנו טעימה של הוראה משמעותית והערכה חלופית, כפי שהדבר מתבצע בבית הספר התיכון "בית ירח" שבעמק הירדן. מעין היא אחת מדמויות המפתח המובילות את תהליך השינוי בבית הספר.




השיעור שהוצג גובש בהתאם לעקרונות הלמידה המשמעותית, כפי שהגדיר ד"ר עודד בן-מנחם בראשי התיבות ררעמ"ה:

  • רגש - הפעלת הרובד הרגשי
  • רלוונטיות - של הנלמד ללומד
  • ערכים - עיסוק ברובד הערכי
  • מעורבות - הלומד והלמידה פעילים
  • החרגה - חריגה משגרת הלימודים הרגילה

השיעור נפתח בהאזנה לשירו של שלומי ארצי "תתארו לכם":
bima6.png"תתארו לכם עולם יפה
פחות עצוב ממה שהוא ככה
ואנחנו שם הולכים עם שמש בכיסים
ומעל גגות, הכוכבים,
והזמן עובר בלי פחד"                 
                    שלמה ארצי


במהלך ההתנסות, נתבקשו המשתתפים לתאר את העולם המושלם עבורם ולאתר את הערכים המנחים אותם, למדנו את הטקסטים העוסקים בבריאת העולם בספר בראשית ואת הרעיונות והערכים העולים מן הלמידה, ובהמשך, הוצגו בפני המשתתפים עקרונות הלמידה המשמעותית והאופן שבו הם משתקפים בשיעור שהוצג.

קשיבות - mindfulness - ד"ר ורד רפאלי, תשע"ה, סמסטר א', שנה ב'

bima7.pngד"ר ורד רפאלי הציגה בפני שני השנתונים את נושא הקשיבות (mindfulness) והקשר שלו למעשה החינוכי. ההתבוננות והקשב הם מרכיבים מרכזיים של הקשיבות, החשובה כל כך בתהליכים חינוכיים. ההתבוננות בעצמנו ללא שיפוט משנה את ההתנהגות שלנו, משהה את האימפולסיביות ומשנה את זמן התגובה.           
        
התרגול בקשיבות מגביר את הריכוז שלנו ומייעל את הפעולות שאנו עושים. התמדה בקשיבות גורמת לנו לראות את המציאות באור אחר.    

bima8.pngbima9.png

      
הדרך שבה ורד הציגה את הנושא הייתה מרתקת: היא השכילה לשלב המשגות תיאורטיות עם התנסות חווייתית ומגוונת, אשר הביאה את המתמחים לחשיבה מחודשת, המסייעת הן בפן האישי והן במהלך העבודה. כמובן שזו הייתה "טעימה על קצה המזלג" בנושא חשוב לאנשי חינוך בכלל ולמכשירי מורים בפרט, והחודר יותר ויותר למערכת החינוך.   

מעמד האישה מנקודת מבט של שלושת הדתות – ד"ר יונית ניסים, ד"ר סופיאן כבהא, רחלה ליפשיץ ויסמין עואד, בימת מתמחים, תשע"ד, סמסטר ב', שנה ב'

bima12.pngאת הדיון הנחתה ד"ר יונית ניסים, ושלוש המשתתפות האחרות הציגו נקודות מבט שונות לגבי מעמד האישה:

  • ד"ר סופיאן כבהא – מעמד האישה מנקודת המבט של האיסלאם (בהתבסס על הקוראן)
  • רחלה ליפשיץ – מעמד האישה מנקודת המבט של היהדות (בהתבסס על התנ"ך)
  • יסמין עואד – מעמד האישה מנקודת המבט של הנצרות (בהתבסס על הברית החדשה)


המנחה הציגה שלוש שאלות:

  1. מהו מקומו של "החטא הקדמון"?  גירוש אדם וחוה מגן העדן כבסיס לקביעת מעמד הנשים בדתך.
  2. כיצד דתך מתייחס לנשים כאימהות? האם על פי דתך זהו תפקידן המרכזי? האם יש הגדרות נוספות למהות הנשית?
  3. כיצד דתך מאפיינת את יחסי המגדר בין גברים לנשים - שוויון? תלות? היררכיה? מטריארכליות?

שלוש הנציגות הביעו את עמדתן, ובעקבות זאת התפתח דיון עם המתמחים של שנה ב'. הדיון היה מעניין, רלוונטי למציאות העכשווית בארצנו, ובעל השלכות לעולם החינוך.

בין מולדת לבית: עיר אחת בלב - ד"ר לילך ניישטט-בורנשטיין, בימת מתמחים, תשע"ג, סמסטר ב', שנה ב'

bima11.pngלילך חשפה - באמצעות סרט - סיפור מרתק ומרגש של חייה של קרלה, נצילות שואה, החיה כיום בישראל, ובמקביל חושף גם את סיפור חייה והתפתחותה המקצועית הייחודית שלה, של לילך.  
חייה של קרלה מפוצלים בין שני עולמות: העולם השותק – זה שהיא מקיימת בישראל, ובו אינה מספרת לאיש על הקורות אותה בשואה, לא כל שכן על קשריה עם עיר מולדתה בגרמניה; והעולם הנושא את העדות ומנציח את השואה, זה שהיא מקיימת מדי שנה בעיר הולדתה בגרמניה.
אנשי העיירה מוקירים ומעריכים את תרומתה כנושאת עדות היסטורית בנושא השואה, והראייה המרגשת לכך - הם הקימו בית ספר יסודי הנושא את שמה. מזה 27 שנים נוסעת קרלה לגרמניה מבלי שאיש ממשפחתה מצטרף אליה, ושומרת על קשר השתיקה.
bima13.pngבדיון שהתקיים לאחר הקרנת הסרט תיארה לילך את תהליך הלמידה האישית שעברה מחוקרת ספרות לחוקרת אתנוגרפית, וחשפה את המוטו המלווה מחקר זה: מחד גיסא - אישה המעזה לפרוץ את הגבולות של עצמה, ומאידך גיסא – המחירים שהיא משלמת לאורך הדרך.




זרות וזהות אצל סטודנטים - נגה גלעד, בימת מתמחים, תשע"ג, סמסטר ב', שנה ב'

bima10.pngנגה פתחה את בימת המתמחים בהתנסות בזוגות, כאשר ההנחיה הייתה: ספרו חוויה של זרות. בשיחה הרפלקטיבית לאחר התרגיל התמקדה נגה בתפקיד המספר ובתפקיד המקשיב. בחקר הזהות והזרות נגה מציעה "זרות" ב"היפך מזהות", וממקדת את הדיון בממד הרגשי ובממד הקוגניטיבי. היא הציעה שתי שאלות להנחיית הדיון: 1. באילו הקשרים מתערערת תחושת הזהות המוכרת ונוצרת תחושת זרות?  2. מדוע דווקא בהקשר הזה התערערה תחושת הזהות?

נגה חשפה בפני המתמחים את תהליך הלמידה-הוראה שלה, המתמקד בבירור מחודש של המושג הוראה/למידה קונסטרוקטיביסטית. הדיון סחף את המתמחים למעורבות אישית, כפי שכתבה מיקה, אחת המתמחות:
 "נגהלה, נהניתי מההתלהבות שלך ומהרצון הכנה ללמוד ולהתפתח. אשרינו שזכינו ליהנות אתך מתהליך הלמידה וההוראה שלך. למדתי רבות מהיכולת המרשימה שלך ללמוד מעצמך ומאחרים, תוך כדי תנועה ומהאמת הפנימית שלך שזורחת החוצה".